צרוב ברגש

יש את הימים האלה שאתה מרגיש בהם זקן.

כלומר אני. אני מרגישה זקנה. העצמות כואבות, ואולי גם הראש. השמש זורחת בחוץ, אבל בפנים די קר. ואז נתקלתי בזה, ובבום רציני חזרתי לכיתה ח', ולתקליט הראשון האמיתי שלי. (אם לא מחשיבים את "עוד לא אהבתי די" של יהורם גאון).

היום הוא נראה לי תמים עד אימה, מה זה לעומת כל מיני להקות שזועקות על אוברדוז, סקסואל אביוז, ובכלל כל סוג של אביוז אחר. בעקרון סתם שיר על סתם בחור (ניו יורקי יהודי חננה בעקרון) שאיזה בחורה לא נותנת לו. לא יודעת, בכל זאת, עד היום אני מקבלת צמרורים שאני שומעת אותו.