צרוב ברגש

בתור ילדה גרנו בתקופות מסוימות בארה"ב.

רחוב סומסום הייתה תוכנית אהובה מאוד עלי (בגיל שנתיים נדבקתי למסך, שתיתי מהתוכניות את האנגלית והסיפור בבית היה שסירבתי לדבר עברית בכלל. אמא שלי הייתה מדברת אלי בעברית ואני הייתי עונה באנגלית). אחר כך גם אחותי הצטרפה למועדון הסומסום, ואפילו בגיל יחסית מבוגר (לא שמונה עשרה, אבל תשע-עשר כן, בהחלט) היינו צופות ונהנות.

בתקופה מסוימת אחת מהעלילות המרכזיות שם היו ש-Big Bird (דהיינו "ציפורת" עבור הקהל הישראלי)

יצרה חברות אמיצה עם מין פיל ענק שנקרא  snuffleupagus (ובעברית זכה לשם המאוד לא אטרקטיבי "אף ארוכוס"). לאורך תקופה תקופה מאוד ארוכה שרק Big Bird הייתה רואה את Snuffy - וכל פעם שמישהו אחר מהרחוב היה מתקרב לאזור משהו היה קורה והממותה הענקית הזו הייתה "נעלמת" - פעם אחת בדיוק עברה שם משאית ענקית שהסתירה אותו, פעם אחת הוא בדיוק הסתובב והלך, וזה היה מטריף! אמא שלי לא הייתה יכולה לסבול את זה. היא חשבה שמתעללים בצופים ומותחים להם את העצבים והיא כתבה מכתב ל-PBS הרשת שמשדרת את הסומסום ודרשה שהפיל/ממותה תחשף לעיני כל, ודי לטמטם את הצופים (הצעירים והמבוגרים).

ואכן, בפרק מאוד מהותי ב-1985 נחשף הסנאפי הנ"ל לעיני כל, ומאז הוא דמות קבועה בסדרה.

אני חייבת לציין שמידי פעם (כמו היום למשל) אני נזכרת בעלילה הזו. אני מרגישה שגם לי יש איזה מין ממותה/פיל/ג'ירף שעובר לי מתחת לאף, ואני לא ממש רואה אותו. אני מחכה לפרק שבו הוא יתגלה.

ובגלל שגם ביוטיוב נורא קשה למצוא את סנאפי, הנה הוא "מתארח" בקליפ עם אלמו (המעצבן).