צרוב ברגש

מכירים מפה ומשם? סו היר גואס.

ביום חמישי הלכתי לסרט לבד. אני אוהבת את זה מאוד. לא שיש לי משו נגד חברה משובחת בסרטים, אבל יש גם כיף גדול בללכת עם עצמי למשהו שאני רוצה לראות. הבחירה הייתה Dream Girls בגלל ש:

א. בית הקולנוע היה במרחק הליכה מהבית שלי.

ב. רציתי משהו קליל

ג. חשבתי שמדובר בסרט על ה-Supremes ודיאנה רוס וכאלה, כלומר, הרבה סרט, קצת שירים ומוסיקה.

ד. בית הקולנוע היה במרחק הליכה מהבית שלי.

מה שהתברר במדובר במיוזיקל לגמרי. כלומר, הגיבורים אומרים מילה, שתיים ופוצחים בשיר. המזל הגדול הוא שאני מתה מתה מתה על סול ופאנקי ומוטאון, כמו שכבר כתבתי פה, אז למרות שזה לא היה הדבר האמיתי, אלא משהו מפונפן ומלוקק והוליוודי הרבה יותר, לא סבלתי לפחות. יש שם אחת, שאחר כך קראתי שהעיפו אותה באחד הסיבובים מ"אמריקן איידול" שזה הכוכב נולד של האמריקאים, קוראים לה ג'ניפר הדסון והיא שרה כמו מלאך, לגמרי.

ופתאום נזכרתי את מי היא הזכירה לי, את הבחורה ששרה ב"שיער" את  how can people be so cruel  

בקיצור, יצאתי מקפצצת ומעקצצת מהסרט, אז הנה זה, שבטח מכירים יותר בביצוע של פיל קולינס.

והנה עוד אחד, שיש לי סטיה עמוקה אליו, וסטיה זו המילה הנכונה בהקשר הרחב ביותר כשחושבים על הסולן.

ואפרופו סרטים, נדמה לי שהיום האוסקרים. אז למי שלא ראה עדיין את הסרט הזה כדאי מאוד מאוד ללכת.

Little Miss Sunshine הוא סרט פיל גוד קלאסי, צחוק ודמע והתרגשות. יש הטוענים שהוא חוטא בקיטש אבל בעיני הוא היה כל כך חינני, ששווה לצאת לשעתיים מהמציאות האפרורית ולהכנס לקולנוע בגללו. הבנתי שהשחקנית הראשית, אביגיל ברסלין כולה ילדונת בת 11, מועמדת לאוסקר. אז נכון שזה נכנס תחת הקטגוריה המאוד גימיקית של "ילדים וחיות מחמד" אבל אין ספק בכלל שהילדה הזאת נותנת שם את ההופעה של הלייף.

ראיתי את שני הפרקים של "מסודרים". אז נכון שאסי כהן הוא הדבר ב"ה" הידיעה, אבל דווקא מאור כהן עושה שם תפקיד שוס, כל פעם שהוא מופיע אני נקרעת מצחוק, הוא ענק בעיני.

עכשיו אמרו ב88fm שהיום ג'ורג' הריסון היה אמור להיות בן 64. אז הנה בין הצחוקים לפאנקי, גם קצת מג'ון, מקווה שהוא בגן עדן עכשיו עם his sweet lord.

ולסיום, משהו שנורא הצחיק אותי. אצלנו בבית יש הערצה עיוורת לפלטפוס ולכל מי שהיה שם, אז הנה, בקטנה לבוקר הזה.