צרוב ברגש

"תשמעי, אני חייבת את זה, חייבת. ואני לא מוצאת."

"גם לי נגמר. גם אני חייבת."

"אבל את צריכה שחור. בגלל שאת באה מחום, את צריכה שחור."

"איפה אני אמצא שחור עכשיו? חום אולי אבל שחור?"

"שחור, שחור. את חייבת. את זוכרת איך קוראים לו?"

"נו, זה ההוא, עם השם הזה, את לא זוכרת?"

"לא. אבל את חייבת שחור. חייבת".

"בסדר, אבל איפה אני אמצא אותו עכשיו? חיפשתי במלא מקומות."

"גם אני חיפשתי. והתקשרתי גם. ואין. בשום מקום."

"גם לא חום?"

"גם לא חום. אזל להם. אולי בגלל החג?"

"החג? מה הקשר?"

"לא יודעת. כל מיני דברים אוזלים בגלל החג, אז אולי גם זה."

"תשמעי. תתקשרי אלי, אני אסע לדרום העיר, אם אני אשיג אני קונה לך."

"אבל רק שחור!"

"ברור."

"יש לך את המספר החדש שלי? החלפתי מספר לפני כמה חודשים."

"אני אבדוק. זה שמתחיל ב-058?"

"לא. זה מתחיל ב-054".

"אז אין לי".

"הנה. 054-772727".

"סבבה. מתי את נוסעת? היום?"

"לא מחר. היום יש לי מלא סידורים. יש לי לקנות גם את האלה, את יודעת. מקווה שהם לא אזלו בגלל החג".

"אלה? אני בטוחה שלא. תלכי למקום הזה, של ההוא, בטוח יש לו את האלה"

"יופי. אני חייבת לרוץ."

"אז נדבר."

"נדבר. צ'או מותק."

"אם תמצאי תקני לי!"

"ברור. אני אקנה. אם לא אזל גם בדרום העיר, אני בטוח אקנה".

"אבל רק שחור! תזכרי!"

"רק שחור."

"צ'או".

"ביי מותק"

המקום: המלתחות בבריכה

הדוברות: שתי נשים תוך כדי התלבשות

השאלה הקיומית: מה הן חייבות, מה אזל, מי זה האלה, מה זה ההוא, ואיזה פאקן שחור הן צריכות???????

(אפשרויות: לק לציפורניים, כובע, דילדו, משרת אפרו אמריקאי מסוקס, פוליש לרצפות, צבע שיער, חליפת ערב, נעלי עקב).