בפוסט היפיפיה הזה יונת הסלע מדברת על "נקודת החירות" ו"נקודת האין חירות", ואחרי אתמול חשבתי על הנקודות האלה, שחשובות לי כל כך כל השנה, ואולי עכשיו בתקופה האחרונה מתחדדות יותר.
אין לי שום ספק שכל מיני חוויות שאני עוברת בשנה האחרונה קירבו או מקרבות אותי דווקא אל נקודת חירות אישית אחת. הרבה פעמים אני מדברת על שיחרור אישי מפחד. ויותר נקודתית, שיחרור מהפחד מהפחד. המשפט שאני משתמשת בו המון בחיים, ומרגישה שהוא מתאר הכי טוב דווקא את אחת מנקודות האין חירות החזקות אצלי הוא
we have nothing to fear but fear itself. יותר מידי שנים אני נותנת לפחד למשול בי בכל מיני תחומים. הפחד מהפחד שאולי, ויתכן, ואם יקרה, אז אולי אעשה ככה, ואמנע מכך וכך, ואז, ואולי כך? ובנתיים השעון מתקתק, הזמן עובר, ואני עסוקה בלפחד, לחשוש, לחרוד אפילו, ולהיות משותקת מכל הפחדים האלה גם יחד. בשנה האחרונה אני מגרדת עם הציפורניים את המעטה הזה של הפחד, ובזמן האחרון, בכמה החודשים האחרונים מרגישה צורך פיזי ממש להתעמת איתו, עם הפחד הזה, לעמוד מולו פנים מול פנים, להסתכל לו בעינים, ללכת איתו ראש בראש, להרגיש בתוכי את אותה נקודת חירות, החירות והשיחרור של חיים בלי פחד. מוצר נלווה, או אח תאום של הפחדים בעיני הוא מה שכתבתי פה, בפוסט ישן שלי "את ורגשות האשמה שלך". עוד מעצור לחיים. עוד משהו שדורש המון התעסקות, עקרה בעיקרה, שיש לי עוד עבודה סביבה. אבל משני אלה, הפחד ורגשות האשמה אני מרגישה שיצאתי לחירות מסוימת, זהירה עדיין, אבל בהחלט חל שינוי, וזו אכן יציאה מעבדות לחירות.
את נקודת האין חירות שלי אני מרגישה במקום אחר כרגע. יש לי צורך בלתי נלאה בהכרה. באהבה, בביקורות טובות. כרגע הצורך הזה מתבטא בתגובות על הכתיבה שלי. גם פה, בבלוג, אבל יותר מכך בתחום אחר שאני מנסה בו את כוחי. אתמול ניסיתי, ונפלתי חזק. ומאתמול אני מרגישה את הכאב החד של נקודת האין חירות הזאת, יושב בתוכי ומעיק לי על הנשמה. אני מאחלת לעצמי לצאת לחופשי מתוך הנקודה הזאת, ליצור ולכתוב מתוך הצורך לכתוב וליצור ולא מתוך צורך שכמעט לא יכול לבוא על סיפוקו בפידבקים מצויינים כל הזמן. הלוואי.
ומאז אתמול, עם ההרגשה הכואבת של הנפילה שבאה אחרי שכתבת משהו שלא התקבל כמו שרצית, נפל לי מצויין הפוסט שלה. גם אני הייתי רוצה, כרגע, לצאת טיפונת לחופש מעצמי, אבל לא נראה לי שזה יכול לקרות ממש בקרוב.
והנה שיר, שלפחות יש בו את המילה חופש. נפילה חופשית נראית לי גם מצויינת כרגע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
