באחד הספרים של וודי אלן שיש לי בבית, בדף האחרון יש כמה פרטים ביוגרפיים קצרים עליו ועל היצירה שלו (ספר מאוד מאוד ישן, מ-1975 כך שהפרטים ממש לא עדכניים לימינו). המשפט החותם הוא:
"His one regret in life is that he is not someone else."
זה משפט שהולך איתי המון שנים. כל כך הרבה פעמים הזדהיתי איתו. כלומר, כשאני חושבת על זה עכשיו, זה לא שאני לא רוצה להיות אני. הייתי רוצה להיות אני אבל גם להיות עוד מישהו. כמו ב"דלתות מסתובבות" אולי אפילו להיות אני, עם סיקוונס אחר של אירועים, אולי עם טוויסטים אחרים באופי שלי.
למשל, הייתי רוצה להיות פאם פאטל. אין מצב שזה יקרה. אני הכי רחוקה מהדימוי הזה שאפשר. וגם, לא נראה לי ממש לחיות ככה, יש המון ניכור בעצם הבחירה הזו, בעיני, ואני ממש לא כזו. אבל כן, משהו בי היה נורא רוצה. להיות כזו שגברים ובכלל אנשים יתעלפו רק מעצם המראה שלה. אולי איזו תחושה של כוח, או ביטחון בחיצוניות שלי, שלקראת העשור הרביעי בחיי פתאום נעשה חשוב לי עד כדי גיחוך. ואולי דווקא כי אני רחוקה מהחיים האלה מרחק שנות אור, אני נמשכת לשם. נזכרתי בשיר הזה, בקול המכשף של ניקו, שהייתה סוג של, וחיה חיים רחוקים רחוקים משלי, אבל איזה יופי של שיר, ממש צובט בלב.
Here she comes
You'd better watch your step
She's going to break your heart in two, it's true
It's not hard to realize
Just look into her false-colored eyes
She builds you up to just put you down
Wwhat a clown
'Cause everybody knows (She's a femme fatale)
The things she does to please (She's a femme fatale)
She's just a little tease (She's a femme fatale)
See the way she walks
Hear the way she talks
You're written in her book
You're number 37, have a look
She's going to smile to make you frown, what a clown
Little boy, she's from the street
Before you start you're already beat
She's gonna play you for a fool, yes it's true
'Cause everybody knows (She's a femme fatale)
The things she does to please (She's a femme fatale)
She's just a little tease (She's a femme fatale)
See the way she walks Hear the way she talks
She's a femme fatale
בבלוג זה
בכל הבלוגים
