"נכה ועיוור נפגשים ברחוב. העיוור שואל את הנכה: 'איך הולך?' אז הנכה עונה לו: 'כמו שאתה רואה""
(המרכזי, חודשיים לתשע, מספר לי בדיחה אתמול לפני שהוא הולך לישון).
לפני כמה ימים חיפשתי משהו בנבכי הבלוג. נפלתי על הפוסט הזה שלי, מדצמבר 2006. די ספוקי ששני אנשים שנזכרים שם, אחד במפורש ואחד לא, מתו מאז. (רבאק, לא עבר המון זמן...)
"תשמע, היה פרק ממש מרהיב!"
(המרכזי, לאחיו הבכור, שחגג יומהולדת 12 לפני שבוע, אחרי הצפיה בפרק השבועי של "הישרדות").
ראיתי סרט חמוד. כלומר, ראיתי סרט שטיפונת קשה לי לדעת מה אני חושבת עליו. מצד אחד הוא מתוק, ומצחיק, והתסריט שלו מעורר קנאה, והכוכבת הראשית מצטיינת, והמוזיקה נעימה לאוזן ומקורית. מצד שני יש בו משהו טיפונת אובר-מתחכם, והוא אולי כתוב מושלם מידי... אבל כן, בשורה התחתונה אני ממליצה על "ג'ונו".
"אמא, מה זה סקס?"
(הג'ינג'י, בן כולה ארבע וחודש, מתקיל אותי בשאלת מיליון הדולר, לפני שבוע).
יש תוכנית מערכונים יחסית חדשה שאני מאוד אוהבת. "לא לפני הילדים" ערוץ 10, מוצ"ש. לא כל קטע מפיל, וקורע והורס, אבל יש שם סיטואציות מהחיים שלפעמים מעלות מחשבות שהן מעבר להא-הא הרגיל. (ובאתר שלהם יש בעצם את כל התוכניות אוןליין).
"כשאני אהיה גדול, גם אני אנגן ככה".
(המרכזי, היום בבוקר, שומע את הדיסק של מישל פטרוצ'יאני, נגן ג'אז שאני מתה עליו, ועושה לי חם בלב.)
לפני שבועיים גיליתי שאני מהמהמת איזה שיר. זה בא לי די בהפתעה אם חושבים על זה שלא שמעתי את השיר הזה בערך 10 שנים לפחות, ולא ראיתי את הסרט שמתוכו השיר בערך 15 שנה. ככה הלכתי וקניתי את דיסק הפסקול של "שיער". לא יאומן, בורגנית מזדקנת, באמצע החורף הגועלי הזה ומרגישה כמו היפית בסרט של מילוש פורמן. ועכשיו כשאני ספונג'ה אני רוקדת לצלילי המחזמר הזה ואושר גדול מציף אותי, ככה באמת.
"ואי אפשר בלי יוטיוב אחד לרפואה".
(אני. פה. עכשיו)
*Potpourri is a mixture of dried, naturally fragrant plant material, used to provide a gentle natural scent in houses. It is usually placed in a decorative wooden bowl, or tied in small bags made from sheer fabric.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
