כשאת אמורה לנסוע לניו יורק, לשבועיים של כיף כיף כיף, ללא בעל וללא ילדים, את:
א. שמחה מאוד מאוד.
ב. מתרגשת ושמחה, מתכוננת היטב ועושה רשימות מה תקני ולאן תטיילי.
ג. מחייכת מאוזן לאוזן וגורמת לכולם לקנא בך.
ד. נכנסת לסטרס כזה שאת צריכה כדורי הרגעה מהפחד.
כשאת מתאבססת על מישהו או משהו ואת יודעת שזה לא בריא לך, את:
א. מפסיקה בכוח. הרי את יצור רציונאלי בסך הכל!
ב. הולכת לטיפול, כי בלי עזרה חיצונית אי אפשר.
ג. מדברת על זה עם אנשים קרובים, מסיחה את דעתך בפעילויות חיצוניות, עושה הרבה ספורט.
ד. מתאבססת עד לצורך בכדורי הרגעה.
כשאת אמורה להפרד ממישהו קרוב לך, וזה קשה לך מאוד, את:
א. מחליטה שהכל לטובה, ונפרדת יפה לשלום, הרי את יצור רציונאלי פור פאקס סייקס!
ב. הולכת לטיפול ומדברת שם על הפרידה עד שזה יוצא לך מהסיסטם ואת מסוגלת להפרד בצורה יפה.
ג. מסיחה את דעתך, לא חושבת על זה, עושה ספורט.
ד. לא מסוגלת להפרד. מה תעשו לי? אמא!!!! אני רוצה את אמא!!! (רעש של סטירה. רעש של בכי.)
כשאת יודעת שאכילה בלתי מרוסנת של ג'אנק עושה לך רע, את:
א. מפסיקה עם זה מייד! הרי את ייצור ראציונלי בשם כל השדים הרוחות ורבי שמעון בר יוחאי!
ב. הולכת לטיפול! מדברת על זה! הולכת לטיפול אצל תזונאית במקביל לטיפול פסיכולוגי מעמיק! טיפול!
ג. מסיחה את דעתך. עושה מקרמה. עושה ספורט. עושה סקס?
ד. אוכל ותוקעת ג'אנק כאילו אין מחר. הרי במילא תיכף יצא מחקר שסותר את כל הקודמים שבעצם שומנים מוקשים ושומני טראנס
הם הפתרון לירידה בלחץ דם, והם פותחים את העורקים, לא סותמים אותו. חוץ מזה, זה טעים.
כשאת לא מקבלת תגובות על פוסט שלך, את:
א. מפסיקה עם זה מייד! הרי את.... וגם.... והרי.....
ב. הולכת. לטיפול. לטיפול. הולכת. פסיכולג? מגרש שדים? הילרית? דילרית? ווטאבר.
ג. מסיחה את דעת הקוראים.
ד. איזה זין.
יאללה, נוסעת, תיכף חוזרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
