לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

צרוב ברגש


הדברים שנצרבו בסי.די של הרגשות

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2007    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2007

משפט לקצב!


איזה כיף לנו פה. באמת. בואו פעם אחת לא נהיה קוטרים. פעם אחת נגיד את האמת. כיף פה. באמת. מדינה קטנה, וכל כך הרבה אקשן. מעניין. באמת. לפעמים אנחנו מרגישים כמו בסופרנוס, לפעמים יש לנו אקשן מהסוג היותר מילטנטי, משהו ככה יותר פיצוץ, והיום באמת יום חג לנו, ממש כמו CSI מחלק פשע, רק בשידור חי, חי מידי.

כשהיינו ילדים הייתה התחושה הזו ש"אנחנו ארץ קטנה, מוקפת אויבים מכוערים, שחורים ומשופמים שדורשים את רעתנו, אבל אין אצלנו פשע סתם. רציחות ברחובות, אונס קטינים ונשים, גזל, עושק, שחיתות כמו למשל באמריקע הגדולה והרעה. ארץ קטנה וטובה. ארץ קטנה, טובה ומוסרית, מול כל אותם אויבים מגעילים עם זיפים על הפנים".

והיום, עלינו מדרגה. עכשיו אנחנו גם ארץ קטנה, מוקפת אויבים, ומבפנים?

כנראה שזה יהיה פוסט קצר במיוחד. לא נשאר מה לומר.

 

 

 

תוספת עריכה מהיום. ראיתי אצלה ואז שיניתי בגללה.

נכתב על ידי , 28/6/2007 16:30  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בימבלונת בבוסטון ב-2/7/2007 02:08
 



Femme Fatale


באחד הספרים של וודי אלן שיש לי בבית, בדף האחרון יש כמה פרטים ביוגרפיים קצרים עליו ועל היצירה שלו (ספר מאוד מאוד ישן, מ-1975 כך שהפרטים ממש לא עדכניים לימינו). המשפט החותם הוא:

"His one regret in life is that he is not someone else."

זה משפט שהולך איתי המון שנים. כל כך הרבה פעמים הזדהיתי איתו. כלומר, כשאני חושבת על זה עכשיו, זה לא שאני לא רוצה להיות אני. הייתי רוצה להיות אני אבל גם להיות עוד מישהו. כמו ב"דלתות מסתובבות" אולי אפילו להיות אני, עם סיקוונס אחר של אירועים, אולי עם טוויסטים אחרים באופי שלי.

למשל, הייתי רוצה להיות פאם פאטל. אין מצב שזה יקרה. אני הכי רחוקה מהדימוי הזה שאפשר. וגם, לא נראה לי ממש לחיות ככה, יש המון ניכור בעצם הבחירה הזו, בעיני, ואני ממש לא כזו. אבל כן, משהו בי היה נורא רוצה. להיות כזו שגברים ובכלל אנשים יתעלפו רק מעצם המראה שלה. אולי איזו תחושה של כוח, או ביטחון בחיצוניות שלי, שלקראת העשור הרביעי בחיי פתאום נעשה חשוב לי עד כדי גיחוך. ואולי דווקא כי אני רחוקה מהחיים האלה מרחק שנות אור, אני נמשכת לשם. נזכרתי בשיר הזה, בקול המכשף של ניקו, שהייתה סוג של, וחיה חיים רחוקים רחוקים משלי, אבל איזה יופי של שיר, ממש צובט בלב.

 

Femme Fatale

Here she comes
You'd better watch your step
She's going to break your heart in two, it's true
It's not hard to realize
Just look into her false-colored eyes
She builds you up to just put you down
Wwhat a clown

'Cause everybody knows (She's a femme fatale)
The things she does to please (She's a femme fatale)
She's just a little tease (She's a femme fatale)
See the way she walks
Hear the way she talks

You're written in her book
You're number 37, have a look
She's going to smile to make you frown, what a clown
Little boy, she's from the street
Before you start you're already beat
She's gonna play you for a fool, yes it's true

'Cause everybody knows (She's a femme fatale)
The things she does to please (She's a femme fatale)
She's just a little tease (She's a femme fatale)
See the way she walks Hear the way she talks

She's a femme fatale

 

 

נכתב על ידי , 26/6/2007 10:25  
106 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דרורית ב-28/6/2007 06:58
 



מצעד הרינגטונים


אחרי שביליתי אתמול באופן חריג כמה שעות טובות על כבישי ישראל, בתוך אוטובוס, וזה אומר מצב חריג של קרבה לכל מיני אוכלוסיות שאני לא נפגשת איתם בדרך כלל, הנה מצעד הרינגטונים כמו שלמדתי להכיר בצורה אינטימית.

 

 

הכי מלחיץ - נעימת הפתיחה של חדשות ערוץ 10. בשם אלוהים! אני מייד התחלתי להזיע ולדמיין פיגועים, טילים, או לחילופין שיחות שלום מאסיביות במזרח התיכון. לא מומלץ לאנשים חרדתיים או בכלל.

 

הכי הזוי - "את מקנאה" מתוך כוכב נולד חמש. וכל מילה נוספת מיותרת.

 

הכי די כבר, אי אפשר יותר, תפסיקו עם העינוי הזה, שמענו מליון פעמים - כל שיר של מירי מסיקה.

הכי די כבר.... אי אפשר... תפסיקו.... שמענו.... 2 - כל שיר של קרן פלס.

הכי.... כבר... אי.... תפ..... שעמ.... 3 ודי - כל שיר של איה כורם.

תופעות הלוואי - בחילות, סחרחורות, ושליחת מכתבי נאצה לגלגל"צ.

 

הכי מעצבן - צילצול של אורלוגין ישן.

 

הכי מחרפן - צילצול של קולות צרצרים.

תופעות הלוואי - גירודים, קפיצות קטנות במקום, חיפושים היסטריים ורצון להרוג יצורים קטנים ומצקצקים.

 

הכי נוראי - כל רינגטון שמשתמש בשיר של שלמפלה ארצי.

תופעות לוואי - מייד מחפשת מאיזו מרפסת אני יכולה ללכת לאיבוד אם הייתי גבר, ומחשבת את קיצי לאחור.

 

הכי רטרו ומתוק - נעימת הפתיחה של "החבובות".

 

ואחרי כל הזוועות האלה הנה כמה הצעות קונקרטיות לרינגטונים טיפונת יותר מקוריים.

 

התקווה - גאווה לאומית, הזקפת הקומה, נפש יהודי הומיייייהההההה.

יהיה טוב של דויד ברוזה - אם לא בחיים, לפחות ברינגטון?!

נעימת הפתיחה של "הסופרנוס" - הכי מאגניב

כל שיר של הביטלס - כי זו קלאסיקה

כל שיר של "הפרברים" - כי הם עושים קמבק.

 

יאללה, תביאו כמה משלכם. יהיה דיסקו?

 

נכתב על ידי , 21/6/2007 09:33  
65 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של תום ב-29/6/2007 05:54
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בת: 55




29,667
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לme33 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על me33 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)