צרוב ברגש

את יודעת שסוף החופש מתקרב באמת כש...

הילדים שלך מסרבים לארוחה במקדונלדס. (האמת? מייד התקשרתי לרופאה והזמנתי לשלושתם תור לבדיקה. מלחיץ פחד).

כשערימות ערימות של צעצועים מכסים כל בלטה פנויה בבית, כשהילד המרכזי שלך מחליט להיות מנהל רשת מלונות, ומוכר לאחים שלו ולך חדרים במלון פיקטיבי, וזה אומר שהקטן ישן עם כלי אוכל מפלסטיק וספרים במיטה שלו כי המנהל הבטיח לו "ארוחות בחדר ובידור בחינם".

שהטלויזיה פועלת 25 שעות ביממה.

כשבאותו חדר כמה ילדים צופים בשידורים חוזרים של "ארץ נהדרת" וכמה ילדים אחרים צופים ב"המיטב" של "ארץ נהדרת" על המחשב.

כשנגמר לאן ללכת.

שנגמר הכסף.

שנגמר הכוח.

שעליתי שלושה קילו רק מלהביט על הג'אנק של הילדים.

שהקטן דוחה בשאט נפש שוקולד כקינוח לארוחה. (הזמנתי מיידית תור לרופאה, וגו' וכו').

שהיום ה-28.8.07 ושעוד חמישה ימים זה באמת נגמר.

***תוספית לא קשורה. נכון שאתם שונאים שבלוגרים ובכלל אנשים אומרים לכם ברשת "תעשו לעצמכם טובה ו... תקראו את זה ואת זה... או תלכו לסרט הזה והזה?" אז אני לא אגיד. אני רק אכתוב ששווה לקרוא את הפוסט הזה. כי הוא מופתי בעיני בתיאור של הבנליזציה של הכיבוש. שהוא כתוב ב-under ולא ב-over. הירס לוקינג אט יו, אופיון.

http://israblog.co.il/tblogread.asp?blog=292417&blogcode=7309912

או יותר נכון, שאלה.

האם תתכן ידידות בין גבר לאישה? (רפרנס: "כשהארי פגש את סאלי")

Harry Burns: You realize of course that we could never be friends.
Sally Albright: Why not?
Harry Burns: What I'm saying is - and this is not a come-on in any way, shape or form - is that men and women can't be friends because the sex part always gets in the way.
Sally Albright: That's not true. I have a number of men friends and there is no sex involved.
Harry Burns: No you don't.
Sally Albright: Yes I do.
Harry Burns: No you don't.
Sally Albright: Yes I do.
Harry Burns: You only think you do.
Sally Albright: You say I'm having sex with these men without my knowledge?
Harry Burns: No, what I'm saying is they all WANT to have sex with you.
Sally Albright: They do not.
Harry Burns: Do too.
Sally Albright: They do not.
Harry Burns: Do too.
Sally Albright: How do you know?
Harry Burns: Because no man can be friends with a woman that he finds attractive. He always wants to have sex with her.
Sally Albright: So, you're saying that a man can be friends with a woman he finds unattractive?
Harry Burns: No. You pretty much want to nail 'em too.
Sally Albright: What if THEY don't want to have sex with YOU?
Harry Burns: Doesn't matter because the sex thing is already out there so the friendship is ultimately doomed and that is the end of the story.
Sally Albright: Well, I guess we're not going to be friends then.
Harry Burns: I guess not.
Sally Albright: That's too bad. You were the only person I knew in New York.

מכירים את הקטע הזה שאתם רוצים מישהו בחיים שלכם?

זה יכול להיות בהמון מובנים, בהמון דרכים שונות.

מישהו או מישהי שאתם מכירים. יכול להיות שזה רצון למעורבות רומנטית, זוגית.

יכול להיות שזה רצון להיות בקשר מסוג אחר. רצון להתיידד. זה יכול להיות אפילו במובן העסקי, המקצועי.

מה שחשוב הוא שאתם מכירים את המישהו הזה, ואתם רוצים לשלב אותו בחיים שלכם, וזה מסובך.

כי אתם אנשים בוגרים, ועברנו כולנו את הגיל הזה של לבוא למישהו ו"לבקש ממנו/ממנה חברות".

היה קל אם זה היה קורה בצורה טבעית, זורמת.

האינטרנט מעניק לנו הרבה הזדמנויות כאלה.

אנחנו "פוגשים" כל הזמן אנשים במרחב הוירטואלי, מושיטים יד, מקווים שהם יקחו. לא תמיד זה קורה. לפעמים זה מתעתע, קורה ואז מתרחק.

אולי זה הקיץ, בלוק הכתיבה התקופתי שלי, החום, הלחות, החופש של הילדים, כל מה שעברתי בחודשים האחרונים, אבל רבאק, אני לא ממש מצליחה להכניס את מי שאני רוצה לחיים שלי.

אני שולחת מיילים, אני שולחת מילים, אני שולחת את עצמי בכל מיני דרכים, וירטואליות ואחרות, ולא, לא ממש נענית.

אולי פה זה מקום טוב לרכז מחשבות, אולי אפילו אנרגיות (נעשיתי רוחנית לעת זקנה, וואט דו יו קנואו), ולרצות חזק להכניס מישהו לחיים שלכם. זה באמת יכול להיות כל אחד. שבת שלום!

בפינת האינפורמציה היבשה: החופשה הייתה נהדרת וצריך עוד, הילדים מתוקים להחריד, הבית עדיין הפוך, מיליון מכשירי חשמל ואחרים התקלקלו ותוקנו, גם אני תוקנתי היום (ניתוחון קטן ברגל המציקה) ומהבוקר הספקתי כבר להחתך ביד, ליפול ברחוב, ולחטוף מגרנה. כנראה שהקיץ כבר לא תהיה מלחמה, נקווה שהחגים יהיו שקטים.