בדיוק בזמן המתאים.
בהתחלה חשבתי שנדפק המחשב,אבל אז הבנתי שזה לא זה,
פתחתי את החלון ודפקתי את החיוך הכי הזוי שראיתי בחיים.
גשם.D:
כ"כ מתאים עכשיו,אחרי השבוע המסריח הזה זה בדיוק מה שהייתי צריכה.
את הריח הזה,את הרטיבות הזאת.
לקום ולראות את אבא קם בעצבנות ורואה את החיוך האופטימי שלי וחוטף חלסטרה.
לשבת ליד החלון בשקט,ולשמוע את הרעש הזה.
זה עושה אותי כ"כ רגועה.אולי אפילו נותן לי לשכוח את כל הלחץ והעצבים שיש לי.
סתם לשבת בשקט.אחר כך לקחת לך איזה סווצ'ר מחמם ואת השמיכת פוך.
כמה שלא חשבתי שאני יגיד את זה בקיץ,התגעגעתי לזה.אפילו מאוד.
לפני שבוע היה טיול,נהנתי בצורה לא נורמאלית
,צעקתי מורל,
קיפצתי במסלול,תנסו,זה כזה כייףD:
צחקתי וחייכתי כל היום
,חתכתי לעצמי את האצבע,
בכיתי מבצל,
היה שווה כל שניה.
ד"א גיליתי שאני נורא חסרת טאקט בטיול הזה.
אבל בסה"כ נהנתי בצורה לא נורמאלית,הבנתי כמה באמת עושה לי טוב הדברים האלה וכמה אני אוהבת אותם.
תודה לאנשים שעשו לי את הטיול הזה .
אני חייבת לסגור פה כבר,אני כותבת כמו קקי עקום.
אני יחזור מתישהו.
חורף נעים קופיפים,
נוי.
עריכה:
זה כבר מצחיק לראות מה שהולך איתי.
אני במצב תחת.בלי סיבה מוגדרת.
הייתי אומרת שיש אפילו יותר מידי סיבות.
ושתמיד אנשים שחשובים לי ככה,אני יעשה הכל כדי שיסתדר.
אבל תכלס כל אחד דואג לעצמו.ועכשיו אני רואה את זה הכי ברור.
אני מצטערת שבכלל נכנסתי לזה,אולי סתם קיוויתי יותר מידי.
אל תתיחסו לעריכה המטומטמת הזאת.בבקשה.
אף אחד לא עשה לי שום דבר ואני בסדר גמור.
זה לא צומי ולא כלום.סתם כתבתי כי זה נורא עיצבן אותי.
ואני ילדה מפגרת וטיפשה ומוגבלת ואלרגית ודיסלקטית ואתם פשוט מושלמים.אחדאחד.
ואני ישב לי בשקט עד שהכל יסתדר(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
