אני... ואתם?

והיה ברור לי שזה לא הסוף.

בכלל לא. רק עוד משו קטן... משו שצריך לסגור,

ואיך בכלל יכולתי לפחד שזה הסוף? הרי שנינו כ"כ אוהבים...

ופתאום עכשיו,

כמו בהתחלה.

אני יכולה להרגיש ממש כל נשיקה,

איך שאמרתי שאתה כ"כ טעים..

ושאני כ"כ אוהבת אותך.

ולראות את החיוך הזה, שאומר הכל.

שאמרת לי שאתה אוהב את החיוך שלי,

ועכשיו רק הבנתי על מה אתה מדבר..

לאהוב אותך, כאילו מההתחלה,

אבל בעצם הרבה יותר:)

לאט לאט,

ובלי להאבד שוב הפעם.

שתהיה שבת מדהימה,

ומתגעגעת כבר שיחזרו מפולין...

3>