אוףףף... אפילו כשאני מנסה לסדר דברים אני רק עושה את המצב גרוע יותר.
מחר יום כיפור, ויש לי כ"כ הרבה סליחות לבקש.
וגם שאני ממש מנסה, אני לא מצליחה באמת להתכוון לזה.
האנשים שאני הכי צריכה לסלוח להם זה ההורים שלי.
ואפילו כשאני ממש מנסה, אני רק שונאת אותם יותר.
כי הם כאלה, מתי שבאמת צריכים אותם הם לא יודעים להיות שם בשבילי,
בדיוק להפך, הם מצליחים להראות לי כמה שהם לא שם בשבילי. רוב הזמן.
לגרום לי להרגיש שאני לא בסדר, בזמן שאני יודעת טוב מאוד שאם הם היו מתנהגים אחרת כל זה לא היה קורה בכלל.
אם הם רק היו מנסים להבין.
רק מנסים.
אני ביקשתי סליחה, וזה לא עבד.
הם אפילו לא מנסים.
ואפילו לא בא לי לסלוח להם, אז עדיף שלא ינסו אפילו.
שידעו, כבר לא אכפת לי. בכלל.
הם רק גורמים לי להרגיש יותר רע.
אפילו שניסיתי להסביר את עצמי, רק הראתי לעצמי כמה שקרים אני יכולה להכניס במשפט אחד,
כמה שאני מנסה להצדיק את עצמי, לשקר לשקר ולשקר,
רק כדי לצאת צודקת,
כשאני אפילו לא יודעת אם אני רוצה להיות צודקת,
רק להלחם ולא לוותר.
לעמוד על שלי, ואת זה הצלחתי.
עד שכבר לא רציתי יותר את מה שנלחמתי עליו וכבר לא היה לי אכפת.
והכיפור הזה עומד להיות כמו כל הכיפורים האחרים.
סתם עוד שקר.
כולנו נצום, וכולנו נסבול ונהיה מסכנים
אבל לא באמת נבקש סליחה, ולא באמת יסלחו לנו על הדברים הרעים שעשינו השנה.
אז מה כל זה שווה בכלל?
ואפילו אני.
ואני מודה ומודעת.
אבל עקשנית מידיי בשביל לבקש סליחה ולנסות שיסלחו לי,
כי אני אגואיסטית במידה מסויימת,
כי אני יודעת שאם אני יבקש סליחה על כל הדברים אני יפסיד הרבה דברים,
דברים שנלחמתי עליהם יותר מידיי.
אז הנה, אמא:
השנה
התחלתי לעשן נרגילה,
התחלתי לשתות אלכוהול, פה ושם, ואני יודעת שזה הדבר שאת הכי תהי מאוכזבת ממנו.
הבאתי את חבר שלי הבייתה כשלא היית בבית, שזה הדבר שאת הכי שונאת.
והכי הרבה, למדתי לשקר, אפילו כשאני מסתכלת לך בעיניים.
אז אני יודעת שאני לא בסדר, וכבר נמאס לי להגיד שזה הכל בגללכם,
יכולתי לקחת אחריות על עצמי,
ואני יודעת שאם ממש הייתי רוצה הייתי יכולה, אבל כנראה שהבנתי כמה דברים.
אף אחד לא מושלם, ונמאס לי לנסות להיות המושלמת והילדה הטובה.
אז עובדה שכן "נהרסתי" קצת [כמו שאתם בטח תחשבו, אם תדעו]
ואני בכלל לא מתחרטת על כל זה.
אני חושבת ואני יודעת שזה בסדר מצידי, אני לא מרגישה שאיכזבתי את עצמי או משו.
אני רק יודעת שזה יאכזב אותכם לדעת.
וכנראה שזה כבר לא מוזיז לי כמו פעם.
לא נשאר עוד הרבה עד שכל זה ייגמר.
וואו, הרבה יותר ממה שתכננתי לכתוב.
שיהיה לכולם צום קל וגמר חתימה טובה,
תעשו רק מה שמרגיש לכם טוב ונכון=]
אני נשארת היום בבית, רק כדי לעמוד מאחורי כל השקרים.
[ות'אמת, אני לא יודעת אם זה מה שאני באמת רוצה, אבל מאוחר מידיי כדי לנפץ את כל זה].
הלוואי והיה לי את האומץ להגיד להם את כל מה שכתבתי פה.
גמר חתימה טובה, ושנה טובה.
ביי לכם אנשים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
