שם הבלוג

חזרתי היום מבאר שבע מאצל סבתא וסבא

לקחתי עם בת דודה שלי את סבא לטיפול היום לספירת דם ולקבל עירוי

נסעתי לשם אתמול בערב

היה ממש נחמד

סבתא מספרת כל מיני סיפורים על איך שהיא פעם בישלה ארוחה לשאול מופז (לא היה ולא נברא) ואיך שהוא אמר שהבישולים שלה יותר טובים משל אמא שלו

כמו שכולם אומרים בסיפורים שלה, כפרעליה

הייתה אצלה כל היום הבת דודה הקטנה שלי (בת כמעט שנה) והיא אנטיפתית ברמות

כל פעם שהיא רואה מישהו שהיא לא מכירה (בעיקר אותי, כנראה) היא מתחילה לצרוח

היא גרמה לי להרגיש לא רצוי כמו אבי ביטר במסעדת אכול כפי יכולתך

כשהייתי אצלה בדקתי מה שלום הצבים (יש לה עכשיו רק איזה 20 כי היא נתנה לנו 18 צבונים קטנים) וראיתי את הזכר שוב מנסה להפרות את הנקבה, למרות שעונת החיזור היא האביב ועכשיו חורף

יש כאלה שפשוט לא יודעים מתי להפסיק

כמו כוכב נולד

בסוף חזרתי משם לרמת גן מאושר ועם מעיל משנות החמישים שהשאילו לי, עוגיות של סבתא (אין עליהן, אפילו אמא של שאול מופז לא מגיעה לרמה הזו) וכוויה באגודל שלימדה אותי דבר או שניים על תבניות של עוגיות לוהטות מהתנור (הן חמות)

סבתא שלי (הרמת גנית) עברה דירה לא מזמן ומצאה חבילה כזו של כדורי טניס ונתנה לי

אחותי לקחה כדור אחד מהשלושה ועכשיו יש לי שני כדורים שאני משחק איתם בחדר

כשאני יושב מול המחשב ומשתעמם אני לוקח כדור וזורק על הקיר

קרה פעם אחת שזרקתי את הכדור על הקיר ואז משהו במחשב הסיח את דעתי והכדור חזר ופגע במקום שכדורים לא צריכים להיזרק עליו

 עכשיו התחלתי להתאמן בלנסות לזרוק אותם אחד אחרי השני ואז לזרוק אותם שוב ככה כששניהם חוזרים

מה שגם כן התגלה כסכנה לא קטנה לעתיד ילדיי (לא גורם לי להפסיק לנסות ולהפגע, דרך אגב)

אני צריך לפתח את הקוארדינציה שלי קצת

מושמע ברקע- Descending Into Chaos- Zonaria

יובל