הקטע הבא הולך להיות בעל הרבה משפטים לא קשורים אחד לשני ביגלל שאני פשוט כתבתי כל מחשבה שעלתה לי לראש,עמכם סליחה:
כשאני איתך,
אתה אומר לי שאתה אוהב אותי,
אתה כותב מיכתבים ומראה לי רק שורה כי אתה עדיין לא מוכן להראות נקבה ליידי:)
אתה קונה לי,
סוחב לי את התיק.
מאמי אני כ"כ אוהבת אותך ברגעים האלה שאתה איתי,ליידי.[וביכלל תמיד]
שאנחנו שוכבים במיטה אתה לא מפסיק לומר לי שאתה אוהב אותי ואומר לי שתחכה לי...כמה שאצטרך.
הכל ניראה כ"כ אמיתי...
אבל עכשיו אני לא יראה אותך שבועיים...
ואנחנו לא מדברים בטלפון כמעט,רק שיחות קלות ללא שום פואנטה,של שתיקות,נשימות,השתעלויות "מה אתה עושה..?"
ישנים כל היום..
אני חולה בבית לבד,יושבת ובוכה עלייך ועליי..
מה אתה רוצה ממני?
אם זה מה שאני חושבת בבקשה תעזוב אותי כי אתה לא תקבל את זה ממני...
אני מתחילה לאהוב אותך ואתה סתם מכאיב לי.
כמה חרא אני אוכלת ביגללך,פאק.
שבוע הבא משפט,אולי כלא.
תגיד מה לעזאזל אני עושה ניראה לך אני אשרוד?
איך אני יעבור את זה?
אני מתחילה לאהוב אותך.
אני ימות.
אני רוצה שתהיה שלי עד הסוף..
איך אני יודעת שאתה באמת אוהב אותי?
כשאני איתך,הנשמה שלי שרה...
בלעדייך הלב שלי בוכה ונמס.
אני לא מוצאת דקה של שקט,לא מצליחה לישון ממחשבות עלייך.
אני שונאת להגיע למצב הזה..
בפעם המיליון ואחד זה קורה לי ואני מפחדת שזה עוד אחד מהפעמים שאני סתם ניפגעת בסוף..
איך אני אדע?
למה הפסקת להגיד לי את כל שמות החיבה שלך כמו פעם...עכשיו זה רק מאמי שיטחי...
ופעם כשהיית אומר ביי היית אומר לי שאתה אוהב אותי ועכשיו הפסקת...
לא יודעת כבר לא יודעת.