אני לא יודעת מה לכתוב בכלל. מה שכתבתי בפעם קודמת, לא היה קשור.
באמת שלא, הגיל לא קשור.
התגובה של מי שכתב לי, לא היתה לעניין בעיניי. אז מה, אז מה אם אני בת 10 [כבר, לא בקרוב אחת עשרה.:]]?!
זה אומר שאני קטנה ומטומטמת שלא מבינה מהחיים שלה?
מי שלא ראה מה שכתבתי, בעיה שלו. [אני נשמעת אגרסיבית כזו, אבל אני לא.]
מי שקרה את התגובה שלו, אחלה. ומי שלא:
וי נו..מה יש להבין...את בטח חושב תשרק את מסוגלת להבין את עצמך והכל..
את ילדה בת 10! בגילך ככה ילדים מרגישים..מיוחדים..שונים..כל דבר..
צאי מזה.
תראו, אתם בטוח חושבים שנפגעתי סתם. אבל ל=א. ע"פ מה שהבנתי, הבלוגים של נענע נועדו לכך שנכתב את רגשותינו.. ושיגיבו לנו בצורה נחמדה. עכשיו, לא חשבתי
שיגיבו לי בצורה שתפסול את מה שכתבתי. זה מה שאני מרגישה, ואין סיכוי שישנו את זה. אולי הוא צודק, יודעים מה? אין לי כוח אל זה. עזבו. ומי שכתב את זה, אני בטוחה שלא היתה לא כוונה לפגוע או משהו, אני רגישה. ואחרי שתשמעו מה עבר עלי כל השנה הזו או תבינו אותי קצת. אז אני מטערת שפסלתי אותך, ואני לא אמחוק את זה שתבינו.
טוב, אני אתחיל בלספר על עצמי קצת [אני אחפור, וארחיבS:, אתם תראו.]
אז ככה. אני יסמין, בת 11 [אפשר כבר לומר ככה.] נולדתי ב3.8.1996.
אני גרה בהרצלייה פיתוח. עיר, נחמדה. אפשר למצוא שם כל דבר שתצטרכו, שני קניונים, חנויות פה ושם, מרכז של מסעדות טובות, בתי ספר..
אממ, המשפחה שלי? מוזרה. כן, מוזרה, ככה אני אקרא לה. יש לי אמא, ואבא. 2 אחים חורגים ואחות חורגת אחת. אבא שלי, בוא נגיד, לא צעיר כ"כ. אמא שלי, בגיל רגיל כדי להיות אמא של ילדה בת 11. אז אמא שלי לא התחתנה עם אבא שלי, ולאבא שלי יש 3 ילדים ממהנישואים ההם. אממ, מתרגלים. אני דודהS:.
טוב, אני גרה בדירה בקומה האחרונה. יש לנו מין קומת גן כזאת. יש ליחדר גדול. אוקיי, גר איתנו חבר של אבא שלי. הוא גר בקומת גן.
חברות שלי, ילדות נורמאליות שלפעמים מתגלה בהן סימנים פאקצים קטנים. אבל הן בסדר:]
אני אשתדל שלא לדבר על הקטע של הפורומים.
ממ, אני אוהבת לשחק במחשב, לצפות בטלויזייה, לרקוד.. ומכשירים סלולאריים.
זה קצת מוזר.. אבל, זה מה שאני אוהבת. אני אישית חולמת על SE [סוני אריקסון] K850I.
אני גם אוהבת לצייר אותםX:
טוב.. זהו בנתיים.
מקווה שלא פגעתי באף אחד, יסמין.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
