|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2009
קֶשֶׁב רַב קָשֶׁב* ישעיהו, יותר משאר הספרים, מציג את הרהוריו על קשב. הוא לימד אותי להקשיב למילים. כך בערך, אך במדויק, הכרזתי בנסיעה במכונית.
צליליו של טומאטיטו יילדו מילים סביבנו. הן ריחפו באוויר מחפשות שד לינוק. מתפצלות ביני לבינה.
ישעיהו? כך פתחה אלי עיניים יפות האישה במושב לצידי. מכולם בא לך עכשיו על ישעיהו?! היא התפלאה. ניסיתי לזכור שיש ארבעה גלגלים לנהל על הכביש בין נוכחותה הכובשת לדיוק הישעיהויי והמילים שבונות את לחצן בחזי.
נזכרתי בכניסת ישעיהו לחיי. השיעור בדיוק שבמילים. על מקום חיותן בי. יצאו המילים, מנסות שוב. נפלטו שוב במאמץ להתרכז ולדייק את כניסתן.
ידה נשלחה לזרועי ובדרך אספה טבעות מילים. אני בהתרגשות והיא במבט ובמגע שואל. להפתעתי הצלחתי לצטט מישעיהו פרק כ"ח, פסוק כ"ג: הַאֲזִינוּ וְשִׁמְעוּ קוֹלִי הַקְשִׁיבוּ וְשִׁמְעוּ אִמְרָתִי
ובמה הוא מדייק? כך היא בתנועות שפתיים שממיסות את תאי מוחי. רק הוא ועוד כמה פרשנים יודעים. אני לא ניסיתי לחקור. רק ידעתי שהיה שם הבדל בין להאזין ולשמוע קול מצד אחד, לבין להקשיב ולשמוע את אשר אמרו לי. הבדל בין שמים לארץ. בתוך המקום הערפילי שהייתי, ידעתי בוודאות שקיים שוני בין השלושה. הידיעה שהשוני הזה קיים, דייקה אותי. הֶחֶיְתָה אותי.
צלילי הגיטרה אספו את המילים. מביאות אותן אל פתחי הלב. הקשב ניפתח.
ושוב ישעיה מדייק בפרק כ"א, פסוק ז': *וְרָאָה רֶכֶב צֶמֶד פָּרָשִׁים רֶכֶב חֲמוֹר רֶכֶב גָּמָל וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב קָשֶׁב
יש עוד מילים מאז
| |
|