| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2009
שישה וזיכרון אחד
ידעתי כי אוגוסט יביא בכנפיו החמות התרגשות גוברת.
והנה אוגוסט, היום.
פס הייצור של הזכרונות עובד במלוא הקצב.
בעוד שבועיים נצא לייצר התרגשויות.
אפסע הצידה ואהנה (כך אנמקווה) לראות את בניי ונכדי שמחים,
בשימחתי.
ישלי חלק לאקטן לפזורה המשפחתית שלי על פני שלוש מדינות.
משום כך, איני מצליח לראות את שני ילדיי בו זמנית.
בשמונה השנים האחרונות זה אירע פעם אחת בלבד.
ידעתי כי מסע לאפריקה יביא אותם באחת להצטרף לתמונה משפחתית.
אז ישבתי ותכננתי וגייסתי משאבים ואת ג'רמיה אהובי*,
וכך נולד מסע ל- 15 ימים.
מסע שבו ג'רמיה יוכל להטעים אותם מעט אבק אפריקאי בטעם בושמני.
שיכירו את אנשי הסאן.
שיטעמו את הטעם המשכר של אפריקה.
בעוד שבועיים נצא לדרך.
שניים יגיעו מישראל.
שניים מצרפת.
אחד מספרד.
אחד מנמיביה.
**
*שישה אנשים וזיכרון אחד.
הרבה הוא הופיע כאן ג'רמיה במהלך השנתיים האחרונות.
אך יש זיכרון אחד של הרגע שבו הכל התחיל.
ולמי שלא הלך אחרי הלינק:
הלילה קר מאוד. עטוף בשמיכת צמר עיזים יצאתי בצעדים כבדים ורכים אל החוץ. התיישבתי על האדמה, נשען על גזע עץ, נותן לאוויר הקר לחדור מבעד לקפלי השמיכה. חשתי את הבעירה בחלציי נירגעת. כנראה שנרדמתי, ויד רכה טלטלה אותי בעדינות. ג'רמיה ישב לידי צמוד צמוד, בחשיכה ראיתי את שיניו הלבנות מחייכות אלי. הוא הושיט לי כוס מהבילה של תה העשבים הקסום שלו. הריח היה מזמין וגם החום הצורב של כוס האלומיניום לא מנע ממני ללגום. הוא הניח את זרועו הדקה סביבי ואמר לי שכך הם הלילות הראשונים. רוויי פחד. הוא אף פעם לא ראה מישהו שיודע לספוג מנות גדולות כלכך של כאב ואי ידיעה ועדיין לאהוב. הוא רוצה ללמוד. הוא רוצה להתאהב. אהבתי כבר הלילה, אמרתי לו. הוא חייך והושיט לי משהו שחש בחשיכה כמו בובת עץ קטנה. לילה טוב הוא אמר וקם ופנה לאוהל שלו.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
