|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אפריל 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2010
אבא ולייבל לאחר הפוסטים הכלכך מרגשים של יעקב ושל עדה, נכנסתי לאתר השמות של יד ושם. לא ידעתי מה אמצא שם. חיפוש מהיר והסתבר לי שאבי מילא דפי עדות עבור רבים מבני משפחתו. רבים מבני המשפחות ששרדו עשו זאת במהלך שנת 1955. ב- 25 בדצמבר מילא גם אבי דפי עדות על בני משפחתו ששרדו. אני הייתי אז בן 7. לראות את הדפים הסרוקים שאבא מילא בכתב ידו הנקי והיפה.
כמה מרגש. מטלטל לחשוב על הקורות אותו, אותו הבוקר. על הרשימות שהכין בפנקס, כדי שלא יתבלבל ברישום. יש בטפסים הסרוקים מחיקות, כאשר כן התבלבל במילוי הטפסים. מה שמלמד על סערת נפשו, כי הוא לא היה טועה כאשר כתב. תמיד כתב ברור ונקי, כתיבה תמה ומחושבת. ואיך בכל הטפסים יש מילים רועדות שנכתבו ביד רוטטת. מילים שקפאו בהן דמעות חיות.
עם דמעות בלב קראתי הלוך ושוב את כל דפי העדות, לומד על קרובי משפחה שלא ידעתי שהיו לי. אחרכך חזרתי וקראתי שוב ושוב את הדף שאבא מילא עבור דודי לייבל שעל שמו אני נקרא. וכך תומצת שם: " Lejbus לייבל נולד ב Zamosc בשנת 1901 למנדל ואסתר. הוא היה סוחר ונשוי לרויזע לבית פלשלר. לפני מלחמת העולם השניה התגורר ב Zamosc, Poland. בזמן המלחמה הוא היה ב Zamosc. הוא נספה בשנת 1943 ב Belzec."
צמרמורת טלטלה אותי. דמעות שחנקו את גרוני.
כך כתבתי על שמו-שמי לפני כמה שנים:
לֵיְבְּל
הַחֵלֶב מֵמֵס אֶת עֵינַי מְצַיֵּר מֵעוֹרִי קִדּוּשׁ אוֹתִּיוֹת חוֹרֵךְ שְׁבִילֵי לָבָה שֶׁל שֵׁם שֶׁנִּשְׂרַף בַּכִּבְשָׁנִים רְחוֹקִים כְּבָר לֹא לֵיְבְּל גַּם לֹא לֵיְבּ
אַרְיֵה
לזכרם של דודי ליבל בן 42 אשר יחד עם אשתו רוזה בת 38 בנם מנדל בן 14 בתם בלומה בת 6 ניספו בשואה
יהא זכרם ברוך ומבורך
תודה תודה לך עדה תודה מיוחדת לך יעקב שגילית לי את המקום בו עולים בני משפחתי שאינם עוד וחיים, ולו לרגע.
| |
|