יומני אלפוחרה

אלה ימים של משבר כלכלי חמור שמצריך פעולה כמעט יומיומית בכדי להבטיח את מה שאינני יודע להבטיח.  עתה מתקרב גם מועד הדיווח השנתי למסהכנסה שבו מחוייב כל אחד כאן, והוא ממילא תהליך מעיק לכשעצמו.  כל זה משאיר אותי בחלקים גדולים של היום חסר אוויר (מצב רגיל אצל אדם עם ריאות קלוקלות).  גם הגוף שלי הרי נתון במשבר כלכלי מתמשך משלו, מנסה להקשיב למבחר הרופאים שמייעצים לי היכן להשקיע את מאמציי שיישאו פרי בריאוּת.

בין כל אלה אני מנסה לחיות (לפחות לפי ההגדרה שאני משרטט לעצמי).  אך לצערי (באמת), לא נשאר לי הרבה זמן* פנאי וכוח בכדי לכתוב על וליישם את ההגדרה הזו.  לכן, בשבוע האחרון אנהרבה פחות כאן, משיב וכותב.  עוד יהיו ימים משובחים מאלה, כמו היום או מחר או שבוע הבא.

*תודה לצמח בר שהציעה לדבר על פנאי  (מושג הזמן ממילא לא ברור לי... )

בינתיים אני נושא עיניי לסדנת צילום עופות טרף, בתקווה שאוכל להתרומם ברוח.

דאה שחורת-כתף

דיה שחורה

להתראות בינתיים