|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
פברואר 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2005
בני אהובי הוא הרים לי שוב הנחתה, בני הצעיר. ואני כמהופנט עקבתי אחר מעוף הכדור ולא יכולתי להשיב. רק לראות את הכדור הנפלא הזה, חודר לליבי וממיס את כל תאי גופי ונפשי.
אבא אהוב שלי, חיים. ימים ושעות. רגעים. בכח גדול ועצום הם נמשכים. בזרם שוטף ובלתי פוסק אתה כאן. אתה כאן. אתה חיים. ודרכה של הרוח שהיא באה והולכת, בלי בית, בלי שורש. הרוח השקטה שליטפה את פניך הצעירות בשורש החיים חוזרת לבקר אותי בביתי בשטף בלתי נפסק של חיים. אין דבר המעורר בליבי יותר כבוד מן האריה השוכב בצל העץ שבמרחב הקיום. ועם הרוח שמרטיטה את רעמתך השזופה מכח החיים, ליבי ממשיך לפעום אל עבר החיים. ודרכם של החיים שהם באים והולכים. ושמח אני בחלקי שבכח הזרם הבלתי פוסק מקומי הוא כאן, לידך, לפניך ומאחוריך. תמיד. כל שברצוני שיהיה לך - חיים.
אוהב, אותך.
מתנה עצומה קיבלתי. ועדיין איני מבין באמת במה זכיתי. ומדוע... אך יודע אני, כי יש בעולם אהבה ו- Care והם מנצחים
| |
|