לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

יומני אלפוחרה


מכחול הזמן מצייר את עור הלב
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2013

קדירת גמימה


ההצעה של גמימה לקדירה מכובדת חָבְרָה לבואו שלבנצעיר לסופשבוע ולסיום הכירה של הארנב ששימח אותנו כמה ימים.  לקחתי את ההצעה של גמימה כבסיס לשמח את בנצעיר מזה הרעב, לאחר חודש של בחינות שאיימו שלא אזהה אותו מחשש רזון מתקדם.

 

הבטחתי לגמימה שאדווח על התוצאות והנה הדוח...

 

ויהי בחצי הלילה, אין כמו מחצית הלילה להתכונן לחגיגת הבישול של צהרי יומשישי.  ובכן, בחצי הלילה לקחתי שני כרעי עוף וטיגנתים היטב.  הנחתי אותם בסיר כבד המשקל השמור למעשי הקדירה ובמקומם הנחתי במחבת כמחצית הקילו קוביות בשר צלעות.  לאחר שגם אלה שינו את צבען למטוגן הוספתי אותן לסיר שקיבל אותן באהבה לצד הכרעיים.  בכדי שיהיה שם למחרת מעשה אהבה הוספתי לכבוּדה גם שלוש נקניקיות מעושנות גדולות שחורצו לאורכן וטוגנו גמהן.

 

טיגנתי קוביות בצל אדום מקורמלות מעט ואליהן הוספתי קוביות דלעת וגזר לסיפוק הטעם שלי.  לאחר שהוזהבו די הצורך, גמהן מצאו את עצמן בסיר היצוק שקיבלן בשימחה.  על כל הכבודה הזאת הוספתי את שאריות הציר מכירת הארנב (חבל לוותר על הטעם) והשלמתי לכדי שלושת רבעי גובה הכבודה.  מניסיוני עם הסיר הזה, לא צריך יותר נוזלים, ואפשר גם פחות.  מרגע שהמכסה חוצץ את תוכן הסיר מהעולם, נוהג הוא כבור סוּד שאינו מאבד אף טיפה.

 

חיממתי את הסיר, אך לא הרתחתי, ובזמן הזה הוספתי גם חופן פטרוזיליה וכוסברה קצוצים גס.  תיבלתי במלח ופלפל וגם הוספתי מעט כמוּן וקארי. למען הצבע הוספתי מעט פפריקה מעושנת.  כאשר הכבודה התחממה מספיק בכדי לבלות את הלילה ולהכיר את המשתתפים, הורדתי מהאש והלכתי לחלום אהבה.

 

למחרת בשעות הצהריים שבתי לאורגיה הממתינה בסיר היצוק שלי.  הריח היה טעים מאוד.  קילפתי שלושה תפוחי אדמה גדולים וחתכתי אותם לקוביות גדולות ויחד עם סלסילת פטריות שמפיניון, באו גם הם בסוד הסיר המצפה.  עתה הגיע הזמן להביא את הסיר לידי רתיחה שקטה למשך כרבע שעה עם מעט ערבוב.  ממש לפני שהסיר עמד להיכנס לתנור שציפה לו ב- 150 מעלות, נזכרתי ששכחתי להזהיב שום עם הבצל.  נו טוב, אז כמו במעשה פילאף, לקחתי ראש שום ונעצתי בלב הכבודה.  סגרתי עם המכסה הכבד והנחתי בתנור המצפה.

 

לאחר כשעה וחצי הפולני בדק שאכן יש מספיק נוזלים בסיר.  המראה והריח הנהדר שהתפשט מהתבשיל לרחבי הבית, הציע להוריד את הטמפרטורה מעט.  הורדתי ל- 130 מעלות ונתתי לאורגיה להתנהל בחשכת הסיר לעוד כשעה ומחצה.

 

ריח התבשיל המוכן היה מהמם והמראה גמכן.  הטעמים הרקיעו והמשתתפים התענגו מאוד על מיני המזונות שנשלפו מהסיר והונחו אחר כבוד בצלחות.

תודה גדולה לגמימה על המתכון המנצח שלה.  חרגתי מעט מהמתכון שלה, בכדי לספק את טעמי הבית ועדיין זכויות הקדירה הזו שמורים לגמימה.

 

*  סיר היציקה שהשתמשתי בו מאפשר להפחית מכמויות הנוזלים וגם להוריד את הטמפרטורה של התנור.  אין כמוהו למעשה קדירות חורפיות...  תמיד כדאי להכיר את האפשרויות הטמונות בזוגיות של סיר ותנור – זיווג מהשמים לְאַהֵב בו אוכל.



נכתב על ידי , 18/2/2013 20:53   בקטגוריות אוכל מאהב  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שדות ב-22/2/2013 20:40



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 40 פלוס , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשדות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שדות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)