| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2005
נזכרתי בפיתגורס
היום בשעות הצוהריים אני אכנס למשרדה של הרופאה מחייך.
רגוע עם החלטה שכה פשוט היה לקבל.
התחבטתי מעט, וקיבלתי הרבה.
הייתי צריך רק להיות קשוב לחלקים שבי.
קיבלתי החלטה, כי הייתי מוכן לקבל.
כל חלק תרם את שלו.
סיכמתי וקיבלתי את התשובה הנכונה.
הזכיר לי אגדה עתיקה.
שאלו את פיתגורס מהם חברים.
220 ו- 284 הוא ענה.
הכיצד תמהו השואלים?
ראו הוא ענה (ואולי היה שם גם חיוך):
סכום כל המחלקים של 220 הוא
1+2+4+5+10+11+20+22+44+55+110=284
והנה הלא תסכימו שסכום כל המחלקים של 284 הוא
1+2+4+71+142=220
היש חברים אמיתיים מאלה?
סכום חלקי האחד הם הזהות השלמה של חברו.
(אני משוכנע שעתה התפשט חיוך גדול על פניו פיתגורס מול התימהון על פני האנשים).
אני אוהב מתמטיקה עתיקה.
היא מפשטת תהליכים.
מצביעה על אפשרויות הטמונות בנו.
מִסְפָּרִים שֶׁמְּסַפְּרִים.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
