 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2005
אהבה בישראבלוג
גמאמא כתבה פוסט מעורר מחשבה ורגש. ואני נזכרתי בדברים שאני כתבתי כאן.
בסוף יוני, עוד לפני שפגשתי מישהו מחבריי בישרא היום.
(בעצם, היכרתי כותבת אחת עוד קודם לכן.)
אז עוד לפני שפגשתי את רוב רובכם, הנפלאים האלה שאתם.
אני יודע שרובכם לא תלכו לקרוא את הפוסט ההוא.
לכן אני מביא קטעים ממנו.
הפוסט התחיל מתגובה אנונימית אחת שאמרה כך:
שדות, תשמע, אני עוקבת אחריך מבלוג לבלוג, אני עוקבת בהתמדה וחשפתי עובדה מרעישה. אתה סתם מתחנף לכולם.
די כבר, אתה לא רואה שהן לא מאמינות לך?
אתה לא מבין שאם אתה כותב לכולן שהן נפלאות והן כולן רואות את זה אצל כולן זה מפסיק לעבוד?
אין לך עוד דיסקים באמתחתך? ת-ח-ל-י-ף כ-ב-ררר.
וכך כתבתי כתגובה בפוסט:
ובכן ידידיי, מישהי שמה לב לאחת מתכונותיי הנלוזות יותר.
אני חנפן!!
מייד הבנתי כי אני גם תמים-טיפש או טיפש-תמים.
כי אחרת איך זה שאני כותב לכולן שהן נפלאות.
מה, אני לא מבין שאצל כולן זה מפסיק לעבוד?
באמת היה קצת עצב מהול בשימחתי.
איך לא שמה לב האיילה רבת החן כי גם גברים אני מחבק ומנשק?
וגם אח ואחות לי שאני מתחבק איתם כל הזמן?
טוב, כנראה לא עקבה אחריי בכל הבלוגים, שאני מכתים בהם תגובות מבוייצות.
אבל מה, מרוב שימחה וגיל התחלתי להרהר.
אולי אני באמת זייפן.
אולי אף אחד לא לוקח ברצינות את חיבוקיי ואהבתי.
מהר מאוד הבנתי שזה באמת לא חשוב.
חיבוקים ואהבה, הם כזרעים שהאיכר ההולך בשדה מפזר עם הרוח.
הוא הרי יודע שלא כל הזרעים ינבטו.
כבעל ניסיון, הוא למד שלא כל הצמחים שינבטו, יניבו פרי וזרע.
ובכל זאת הוא מפזר זרעיו בביטחון מהול בהיסוס ופחד.
כן, כאותו האיכר אני.
ודי לי בפירות ספורים.
כי רק לצרכיי ולצורכי ביתי אני עושה.
ואוסיף כאן גם את הדו-שיח המיוחד שהיה ביני לבין דרלינגיים.
נראה לי שגם היום השיחה הזו רלוונטית באותה המידה, ואולי אף יותר.
darling:
הי שדות,
אני מוכרחה לומר שגם אני שואלת את עצמי בזמן האחרון הכיצד יתכן שכולנו (ברשימה ההולכת וגדלה) נפלאות כל-כך. אני דווקא לא תמיד נפלאה, למשל.
שדות:
תודה על התגובה.
אשמח להרחבה.
נפלאה או לא, בנוסף להרגשתך טמונה גם במה שאת משדרת לאחרים, לא?
darling:
לא הבנתי את המשפט האחרון.
לאיזה כיוון אתה רוצה שארחיב?
שדות:
לכל אשר את רוצה להבהיר לי.
אתם ניפלאים (לא רק נשים) משום מה שאתם משדרים אליי. גם כשאת לא מרגישה ניפלא החוויה שאת מעבירה יכולה ללמד הרבה חיובי עלייך כאדם.
ובהתאם אני מגיב בחיבוק, בניפלא וגם באני אוהב אותך. זה מה שהצלחת לעורר בי.
כן, אני יודע שאנשים נרתעים מזה, לא מוכנים לקבל.
אך כבר ממזמן למדתי שקבלה היא שריר די מנוון אצל רובנו.
אני את שלי עושה ואומר בכנות מוחלטת.
כך שאין לי רשימה גדלה והולכת של ניפלאים.
יש לי תגובה למה שאני קורא, מגיע אליי ויוצא ממני.
darling:
שריר הקבלה הוא אכן שריר מנוון - אהבתי את הדימוי. החיים מלמדים להתייחס בחשדנות לכמות גדושה מדי של אהבה - שמא מניפולציה עומדת מאחוריה. קשה הדבר במיוחד לאנשים אינדיבידואליסטים כמוני - להיות חלק מגל אהבה המוני.
אני את האהבה שלי מחלקת במשורה למיוחדים ביותר - אחרת איך הם ירגישו מיוחדים?
שדות:
זו הנחה שאת חיה לאורה, שאנשים מרגישים מיוחדים אם תחלקי את אהבתך במשורה.
לכל אחד יש הנחות קיומיות כאלה.
אהבה פנים רבות לה.
ואנו למדנו בחיים ציניים אלה שסובבים אותנו להסתיר פנינו ממנה.
אמרת "אהבתי את הדימוי". באמת אהבת? האם זו אהבה? ובכל זאת כתבת "אהבתי".
אם הייתי מניפולטיבי, האם הייתי מפזר את "הכרזותיי" ברוב הבלוגים שאני מבקר? אולי, אם אני מניפולטיבי טיפש.
אך ממזמן פשוט החלטתי להיות נאמן לעצמי.
אני איטי, אך לבסוף אני לומד מי לא מקבל את תגובותיי המחבקות.
לא יודע מה זה אינדיבידואליסט. אין אנשים כאלה באמת. את יכולה לחשוב כך על עצמך, לחוש כך, אך אם תבחני את חייך תראי כי את אינדיבידואליסטית בכמה תחומים ובאחרים לא. האם אדם סגור ומופנם הוא אינדיבידואליסט?
האם אדם שחי בחור בהרים בדרום ספרד הוא כזה?
מילים מחביאות מאחריהן עולם עמוק הרבה יותר מאוסף האותיות המרכיבות אותן.
darling:
אני נהנית מהדיון המתפתח כאן.
אני רוצה להבהיר שכוונתי ב"משורה" היא למספר האנשים שאני בוחרת להעניק להם ולא לעצם היכולת שלי להעניק אהבה. אנשים אלה זוכים לאהבה בכמוית אדירות. היכולת למצוא אהבה לכל אדם באשר הוא היא יכולת נדירה ומעוררת הערכה.
המשפט "רק אהבה מביאה אהבה" הוא משפט שאני אוהבת אבל עדיין עובדת על יישומו בניסיון לראות באדם את הטוב ואת הראוי לאהבה.
באשר לקבלה - יש בי חשדנות ראשונית עד שאני משתכנעת בכנות כוונות.
במקרה שלך - השתכנעתי. אני קוראת אותך ויודעת את המקום ממנו אתה בא ומכירה בצורך שלך לתת ולקבל אהבה.
חוץ מזה - דארלינגיים יש רק אחת....:))))
שדות:
קיבלתי את התיקון למשורה. אכן ניתן היה להבין מהניסוח שלך את שתי המשמעויות.
מעניין, לא?
אבל החשדנות דרלינג היא המנוונת את השריר ההוא. את מספיק בוגרת ומנוסה וחכמה כדי לדעת לקבל ואם יש צורך אז להגיף את הדלת.
ואני שמח שהשתכנעת שאצלי אין משחקים ואני מתכוון למה שאני כותב.
דרלינגיים יש רק אחת ללא ספק.
ודרלינג שיודעת לשוחח ולהקשיה ושוב לשוחח יש גמכן רק אחת.
והנה זכית במיקבץ של דרלינגיים...
מה שמלמד ללא ספק כמה אני מעריך ומכבד ומוקיר אותך:))
darling:
כדי להשיב לך הערכה כנה, אצטט לך את פלוטינוס:
"הכל יכולים לראות את היופי שבדברים אבל לא כולם מתפעלים במידה שווה. המיטיב לחוש את היופי אוהב אהבה אמיתית".
שדות:
דרלינגיים,
חשבתי לי תמיד, איך זה שפלוטינוס לא הוזכר אף פעם בדיונים כאלה ואחרים פה בישרא.
המישפט שהבאת הוא ניפלא, באמת ניפלא.
רק לי יש בעיה עם התפיסה הזו, בהיכרות כתביו של האיש שכתב אותו. או יותר נכון, ניכתב על-ידי תלמידיו.
כי הוא כיוון את אל היופי הפנימי ופסל את העולם החיצוני כטפל וכמעט לא חשוב. ואני, כמו שניתן להכיר מהבלוג הזה וגם מהדיון שלנו כאן, ראוה את היופי והאהבה כדו-שיח המתחיל עם הפנימיות שלי ונמשך אל העולם הסובב אותי. ומהעולם הסובב אותי חוזר ומעצים ומעשיר את עולמי הפנימי.
אני נוטה הרבה יותר לאמץ לחיקי את ו"אהבת לרעך כמוך", כי במישנתו של פלוטינוס יש משום הסגפנות, מה שבאמת קרה להולכים אחריו ולו עצמו כמובן.
אני תמיד מוסיף את ו"אהבת..." למשפט שציטטתי בפוסט הקודם שלי:"כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם".
darling:
מהיכרותי עם דברי פלוטינוס הוא מחשיב מאד את החיבור של היופי הפנימי עם היופי החיצוני - ממש כמוך. דבר הופך יפה מתוך חיבור עם הנשמה. הוא בעצם מדבר על האלוהי כיופי האולטימטיבי.
שדות:
דרלינגיים,
עתה אני יודע למה התכוונת ששלחת לי את אמירתו של פלוטינוס.
ואני מאוד מודה לך.
זו מחמאה גדולה!
darling:
זו היתה כוונתי.
יום נפלא לך, יקירי
ולמי שנשאר אוויר, מוזמן לעיין בכל הדיון המאלף שהיה שם.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
