|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מאי 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2005
אוֹדָה לאהבת החיים כשהתעוררתי מתרדמת המוות שלי, התאהבתי. אני חושב שעוד לפני שהנחתי מבטי עליהם התאהבתי בהם. תמיד אהבתי אותם. כי הרי נולדתי לחיות. וכך גדלתי. היו אומנם כמה מעצורים בדרך, שגרמו לי לתהות אם להמשיך הלאה. ועוד כמה בלמים שכמעט והפסיקו את חיי מוקדם מהמתוכנן. אך כוח החיים התגבר שוב ושוב והמשכתי עם המון אהבה. אך אין הדבר דומה להתאהבות שלי בחיים כאשר התעוררתי ממותי.
איזו מתנה אדירה קיבלתי. לנסות שוב ולחיות מחדש. אחרת. עם כל נשימה. עם כל גוון של אור מרצד. רק אז קלטתי באמת את הכיף האדיר הזה שנקרא לחיות.
אז גם הבנתי שלא צריך לשלם 70,000 דולר לטיול אתגרים לפסגות האכזריות של אנטרטיקה. כי המוות מחכה גם במסעדה, אפילו אם משלמים רק 9.49 ₪ עבור כריך פסטרמה רומנית בלחם שיפון. בעצם הוא מחכה גם בחינם. אין מה למהר.
אך יש המקדימים לשחר אל פיתחו של המוות. בכדי לרכוש בכסף מלא את התחושה של חיים באמת. זו תרופתם לחיים.
אני, לעומת זאת, גיליתי שהחיים כולם נחבאים בצנעה, אפילו בעציץ פורח.
> אצבעונית - פרח הפיות
זהו מסע האתגרים שלי, אל פרח לב הזהב.
| |
|