|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2005
תודה תודה שהייתם ובאתם ואמרתם ושלחתם אהבה מחזקת.
תודה.
לפעמים יש מצבים קשים שמביאים חיוך מתוק. בבחינת עוקץ ודבש. הרבה דבש.
לאחר שהתעוררתי מעלפוני (תמיד זה מסתיים כך), הייתה שם אחות חדשה שאיני מכיר. היא חייכה ואמרה לי בחיוך עיניים: "אתה כלכך יפה."
ושתבינו, המראה של מי שמתעורר ממסע של כאבים שמסתיים בעילפון, לא יכול להיות מראה מלבב. גם אם יהיה עלם צעיר ומסוקס כמידת ליבה של אישה. ואני לא...
חייכתי בעייפות. והיא המשיכה לנעוץ בי מבט חסר גבולות. היא התקרבה ונשקה לי על מצחי. הריח היה מסחרר. בתשישותי נרדמתי.
הטלפון צלצל. שמעתי קול מחבק. שמא הזיתי ואולי לא.
אני אוהב את החיים על מתנותיהם, גם ברגעים כאלה. בעיקר ברגעים שכאלה.
התכבדתי בנשיקה ואני שמח כי כך זכיתי.
תודה.
| |
|