| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2005
שבתי בחלקים
שבנו מהטיול שלנו ביום ראשון.
כשאני מפרק את זה לחלקים, אז בני נישאר שם עדיין במשהו.
משום החיבורים שמצא וגם ההורמונים...
אני השארתי בהרים הרחוקים ההם כמה שתילים רכים של תובנות.
מקווה שיגדלו בחסות הדוד והדודה ועד שאגיע למסיק הזיתים כבר יהיה מה לראות.
חזרתי ביום ראשון והגוף שלי זיהה את הבית, אך לא מצא את מקומו. חוסר מנוחה של מי שחסר משהו. התנהלות כבדה וחורקת.
אתמול שוחחתי עם חברה אהובה מאוד והחלק החסר שב גם הוא.
מדהים (אותי כל פעם מחדש), איך שיחה שיודעים אך את תחילתה, מסוגלת לשאת חלקים חסרים למקומם.
לא יודע אם זהו המקום הטוב, וזה גם לא חשוב בכלל.
חשוב לי שזה המקום הנכון.
של הרגע הנכון.
בשבילי.
¡תודה לך מאוד יקרה!
אה כן, הטיול.
יצאנו ביום חמים של פחות מ- 30 מעלות, עם הבטחה לימים לוהטים. למי שלא מכיר מזג אוויר קונטיננטאלי, הרי ההרים תמיד יותר חמים. הנוף היה טוב ורגוע ומזמין. גם העננים שהצלו על ימי לאחרונה נראו קסומים. למה עננים שוברי קרניים ומצלים יותר קסומים משמים ריקים מענן השוטפים אותך במלוא האור?
קסם המיסתורין?
החוויה של הצוקים המסתירים את הכפר, תמיד מהממת. הסלעים הקשים ששומרים את רכות הכפר מפני העיניים הקשות של נוסעי האורח.
הבית המזמין של הדוד והדודה, מעוטר בענבים מבשילים ומתחבר לורד הפורח.
והכל נושם דובדבנים.
אדומים ורכים ומשכרים כיין כבד ומתוק.
ורדרדים הנטעמים כיין תוסס בגרון.
ומעל כולם הדובדבנים הצהובים שלו לא הייתי יודע, לא הייתי חושד כי דובדבנים הם.
מתוקים בצבע השמש ובטעם של עוד ועוד ועוד.
כשהטמפרטורה הגיעה ל- 40 מעלות החלטנו לשוב.
שבנו הביתה עם יבול כבד של דובדבנים ותובנות.
ולטמפרטורה ממוזגת של 27 מעלות.
אפשר שוב לנשום ים.
עברו שבועיים וחצי.
מחר בני חוזר לישראל.
יום לא קל עבורי.
גם אותו אעבור...
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
