| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2005
פסק זמן
שבוע שבוע היה זה. שבוע אופייני לחודש יוני בחיים שלי.
תמיד יוני הוא חודש שתובע את ליטרת הרגשות שלו.
בחודש יוני אני חש, יותר מחודשים אחרים, שאני בנוי רבדים רבדים כאשר ביניהם סָכָה לה שיכבה של סחוס רך. כדי לרכך את תנועת פלטות הקיום שלי. אך יש ומעט נוזל סחוסי בורח אל מחוץ לשכבות. מחפש את דרכו החוצה, אך היא חסומה. ואז הכאבים באים.
הלחצים לוחצים.
הרגשות מתערמות בערימות.
וסף הרגישות הופך למשהו בלתי נסבל לחלוטין.
אלה הימים האחרונים של רגע לפני תחילת הקיץ. הימים שנמתחים עד אין קץ, עד לפורקן והשחרור בלילו הפגאני של סן-חואן.
היום אני מרגיש סחוט רגשית.
לא קל היה לי להתמודד עם הטקסט הכאילו-דמוי-ורתר שלי.
לא דומה קריאה אינטימית של דפים דהויים, להקלדתה וחשיפתה בפני עיניים זרות לשלי.
זו התמודדות המצריכה הרבה, ולי השבוע לא היה כלכך הרבה.
כל תגובה נבחנה בזהירות וניסיתי להגיב אליה מהמקום שהכי מכיר אותי, אך גם הכי מקשיב למי שהגיב.
התגובות היו ניפלאות משום שהאירו לי זויות שלא ראיתי בעצמי.
סייעתם לי לזוז 10 צעדים הצידה ולראות את המכתב של אז והקשרו אלי היום, באור וזויות שונים משלי.
ועל כך תבוא עליכם ברכה רבה חבריי היקרים.
אך עתה אני עייף מאוד.
ואני זקוק לזמן.
זמן לעכל ולהטמיע את הרעיונות שעלו בי היום בעקבות השיחה איתכם.
זמן לאגור כוח להתמודדות עם המכתב הבא.
ובעיקר זמן כדי להכין את הבית ואת עצמי לביקור של בני הצעיר.
כן, הוא מגיע לשבועיים וחצי ביום שני הקרוב.
יששששששששש!!!
לכן, אני נוטל פסק זמן מהמכתבים האלה, עד לאחר סיום ביקורו של בני.
ושוב, תודה לכם!!
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
