| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2004
אתה מגיע
כן, לאחר כמעט שנה אתה מגיע.
אתה מגיע מחר לביקור של 3 שבועות.
אני יודע שראיתי אותך רק לפני שבועות מיספר.
ראיתי את עלם החמודות.
פורח ומצמח לידי איש יפה.
אך ביקורך כאן בביתי שלי.
אינו דומה לפגישה שלנו בארץ.
כאן אנחנו משולבי זרועות.
מחובקי רוח.
כאן אנו מלבים את אש ההרים שקולחת בדמינו.
כאן אנו מגלים שבילים חדשים בארצות שבתוכינו.
אנו נערוך מסעות אוכל.
מסעות הרים.
חיפושים וחקירות של צמחי תבלין בהרים.
התערסלות בין צוקי הים.
מסעות איתך בני הצעיר, אינם דומים לשום דבר אחר.
קירבתך אליי אינה דומה לקירבה של אף איש אחר.
אנו חולקים ידע הטמון בעצמות.
שבין בן לאב.
שנצרבו בחווית חיים ומוות.
לפני ימים רבים.
4 פעמים ביממה אחת.
שרדתי.
נולדתי שוב.
אך לא רציתי לחיות.
סירבתי.
משהו כמו גוף ללא רוח.
ללא רצון לנשום.
ומי היה לי מכונת ההנשמה שלי?
אתה, בני הצעיר.
בן 17 היית אז.
נער צעיר.
עם אהבה וכוחות שאני לא יודע מאיפה היו לך.
לא חששת מריח המוות שעלה ממני.
קיבלתני לזרועותיך.
ספגת את השתן.
בישמת את הצואה שהפרשתי.
ניקית את קיא המוות שיצא ויצא ויצא.
בסבלנות של בורא איחית את התפרים של הנולד העולל שבי.
ומכאן ועוד.
כל פגישה איתך היא פגישה עם החיים.
עם ריח מחייה רוח.
ואני נירגש כעלה רוטט לקראת הפגישה איתך....
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
