| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2005
כאב אוזניים
כבר כמה ימים שאני מסתובב עם כאב אוזניים. אני, שכאבים הם לו ידידים ותיקים, כאב האוזן נמנע ממני זמן רב. התחברתי לתופעה המוזרה הזו של כאב באוזני השמאלית. בדקתי, הסתכלתי, בחנתי ואפילו לקחתי אקמול. שכחתי עובדה קטנה, שכאב אוזניים בעיצומו של קיץ יש לו משמעות מצעקת. אלה הצעקות הפנימיות שמנסות לצאת ואני לא מאפשר להן. הן ניתקעות בגרון הנאבק על נשימותיו. ובאין להן מוצא הן זורמות לאיטן אל האוזן (גם).
אתמול הם המשיכו במסען והגיעו למקומות הלבה הרותחת. ללועות הפעורים בי משכבר הימים. לאשר לא ניפתר עדיין במלחמה ההיא. חברו לצעקות ולזעקות הרותחות שם באש.
הכל הוצף שוב באוויר החלבי אשר מאט כל תנועה. מחריף כל נשימה. מביא כל זעקת פצוע בהילוך איטי. זעקות בהילוך איטי הן נוראיות לעיתים, ממראות דם ואיברים שסועים. זעקות המצטרפות לצחוקו של מלאך המוות, והכל בהילוך איטי, הן הנוראיות מכל.
הבוקר אני חש תשוש מאוד.
חור שחור בי.
של אחרי.
הדממה חזרה לשכון.
שירת ציפורי הבוקר מוצאת בי מקום מוכן לריפוי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
