| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2005
בגדי שדות החדשים
אז על מה בכל זאת כתבתי אתמול.
אני ממש לא יודע לתרגם ולפרש וזה גם לא כלכך חשוב.
כתבתי על כך שאני מתרגש לקראת חג הסוכות.
על כדור אדום שלו אני מייחל ארבע פעמים בשנה.
על הריקוד הזה שבוער בי מיום שעמדתי על דעתי.
על בתוליי שייבקעו כמו בכל שנה.
על טעמי האהבה שהירח מלמד אותי בטעם ובתחושה.
על רקמות עמוקים המתפשטים מולו.
על עונג וכאב.
על שקט.
ולמי שיזכה כך לראותני בעוד יומיים.
יראה איש מוזר, מזדקן.
עומד בגיחוך עירומו.
מנסה לרקוד תוך כדי נכותו.
והוא קל בליבו כנוצה.
והוא יפה לעצמו כמו שרק אור ירח יודע לראות.
אך גם,
אני אעורר מבטי רחמים של אלה שֶׁיִּקָּלְעוּ לפינת החוף השכוחה הזו.
כתבתי אתמול אני חושב, תגובה לאישה צעירה:
אנו מנפחים את עולמנו כאן כמו שקית נייר חומה של פעם.
מנפחים אותה בכדי ליצור חלל ניסתר ושקט.
יודעים שהחלל שם, אך לא רואים אותו.
כך האינמילים לעין שלא מקשיבה.
כך הן מתפוצצות בבום שמטיח את השקית לכף יד שאינה מביטה.
אז יש כאלה שאוהבים את פיצוץ השקית מחריש האוזניים.
יש גם כאלה שנהנים מלצעוק ראו ראו, מילותיו כה פתטיות.
מעוררות גיחוך.
ירדנה (מגיבה עלומה) כך כתבה לי: " פאטתיות , זה מה שעלה בדעתי כשקראתי את הקטע הזה.
מגוחך."
אין לי עניין לריב עם שופטים וגוזרים.
חבל שכאלה יש.......
אני אמשיך כאן את מסעי המאוד מדוייק לי.
הוא מדוייק כי הוא נכון.
היש יותר פשוט מזה?
אהבה ו- care, אור גדול הם מעניקים לחוסים בהם.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
