|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מרץ 2006
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2006
תתחדש שדות עוד כמה מילים על התחדשות. לא, בעצם על יחסי אהבה-דחייה עם האגו הזה. כאשר החלטתי למחוק את המנויים הייתי גם אמור לבצע את ההחלטה. ומחקתי את המנויים אחד אחד. כשמונים פעם ביצעתי את הפעולה הזאת. וזה לא היה קל. הלחיצות האלה. היד הייתה כבדה. העכבר לא כלכך נשמע לה. כן, מישקל האגו הכביד כלכך. אך עם כל לחיצה חשתי בהתכווצותו. בנוכחותו המקבלת את המימדים הראויים לו. כי מעשה כאן בישרא מקרין גם על התוך הפנימי של חיי.
אומנם כוּפפתי לא מעט לאחרונה. אך גם הזדקפתי בדמות ענפים חדשים שבקעו ובוקעים מחיי.
למדתי שיעור. והשיעור הזה הוא כה פשוט.
למעשים של אגו – חיצוניים ואישיים, אפשר, ולעיתים רצוי מאוד, להגיב ממקום שאינו אגו.
מהמקום הזה אני ממשיך כאן היום. מקבל את כל מי שרוצה לקרוא אותי. את האנשים שהבינו את קריאתי לאמירה הברורה של עשיית מנוי. ואת אלה שלא נענו לבקשתי.
תודה לכם. האנשים היקרים שכן חידשו את המנוי
| |
|