| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2006
ראיתי חיבוק
הבוקר קראתי אותך טליק.
ממש לפני שיצאתי לטיפול היומי.
וכלכך הבנתי את אשר כתבת.
כל מילה צלצלה באוזניי נכונה.
וליבי הניע את ראשי מעלה ומטה בהנהון.
עם חיוך.
ראיתי אותי יושב בסלון ביתך.
עם יהל והילדים.
הבנתי, שזכיתי לראות את מה שאתה כותב עליו.
ויצאתי לטיפול עם חיוך ושימחה שזכיתי להכיר אותך.
יצאתי לדרכי מחובק.
בדרך ראיתי חיבוק.
אישה מחבקת איש צעיר ממנה בהרבה.
כנראה בנה, או אחיה הצעיר.
נעצרתי כדי לא להפריע.
היא פתחה אליו את עצמה כמו שאשה יודעת.
הוא התמכר לחיבוק.
ניכר שזה לא דבר רגיל ואופייני ביניהם.
היה בחיבוק הזה משהו מאוד ראשוני.
ככל שהוא נכנס פנימה אל תוך חיבוקה,
כך היא פתחה את עצמה אליו עוד.
ועוד...
כמעט ולא נשמתי.
לא רציתי להפריע ולו בזיע אוויר למראה המיוחד כלכך.
לאחר מכן, בעת הטיפול, נזכרתי בחיבוק אחר שהייתי עד לו.
בין אחות לאחיה הצעיר ממנה.
והבנתי כי יש חיבוקים אחרים בעולם.
חיבוקים שמזינים חיים.
לא, לא כל החיבוקים הם כאלה.
רובם הם פעולות מוכניות של חינוך ונימוס.
חלקם באים ממקומות פנימיים, מתוך רצון לקירבה.
מתוך רעב גדול.
אך רק מעטים שבמעטים באים מקבלה כמעט מוחלטת.
אשר יש בה נתינה נקייה כלכך.
אהבה ו- care, זוכרים?
אני ראיתי כאן חיבוק. ברנקוזי פיסל כך את אחת מנשיקותיו.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
