| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2006
יומוזר
וטוב שכך.
דברים יוצאים ונערמים.
אני מביט ולא חושש.
תחושה נהדרת לא לחשוש ממה שאתמול היה מביא אותי להתחבא בכל חור אפשרי.
זה גמזמן נכון לפשפש בארון.
לאפסן סופסוף את בגדי החורף.
לאוורר את בגדי הקיץ.
לא זה לא מאוחר מידי.
הרי הקיץ מתחיל רק מחר.
לצחצח נעליים לפני אכסון.
להוציא סנדלים ממקום מחבואם מפני הקור שהיה.
והכי הכי, לרדת על בירכיי ולהתפלל לאלוהים.
שהביא לי עוד קיץ.
שמגדל אותי בעוד ענף אחד.
לזכור את הצינעה שרק עשתה לי טוב.
לא לשכוח כי כנפי חיי יכולים להיחבט בעיקולים מפתיעים.
לכן אני נושם היום לאט לאט.
מגדיל את נפח ריאותיי ומתבשם מריח הבריאה.
עוד אני עסוק בכל אלה ראיתי שלאחר כל הסדר שעשיתי,
עדיין קולב אחד חסר.
ובפינה מונחת לה נעל הזכוכית.
הרמתי אותה בזהירות.
הסרתי את האבק.
העברתי עליה שפתיים.
ריקה.
בזהירות, החזרתיה למקומה.
היא תתמלא בכוכבי אהבה.
יומוזר בו הרשיתי לעצמי מעט יותר מהרגיל.
יום עם תובנה.
הגעגוע מנצח בסופו של יום
את היד המסרבת לבטא אותו.
כמו גלגולו של ניגון
מתנגן לי עתה גלגולו של געגוע
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
