| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2007
בנשבע
תַּמָּה עוֹד שָׁנָה
שֶׁחוֹלֶמֶת אוֹתִי שׁוּב
פּוֹסֵעַ בֶּהָרִים
וואו, כבר כיתה אלף.
איך שהשנים רצות שחיים אותן טוב.
שוב לשיר. שוב לשמוח.
שבע פעמים להרים את המזדקן הצעיר הזה ועוד פעם אחת...
יומולדת הוא עניין של זמן.
חריטה של עוד שנתה על עור גופי, הסרגל של החיים.
כאשר איבדתי את החיים נהייתי מודע מאוד לזמן.
לא הזמן שעובר ולא לשנים שכביכול התבזבזו לי תחת הידיים.
אותו הזמן שנעצר אז עבורי. כן כן, עבורי.
אותה יחידת זמן שנפרדה מעגלת הזמן הכללית בכדי להושיט לי יד ולהשיבני לכרכרת החיים המתגלגלת.
זו תחושה פיזית שקשה להעביר, איך באותם רגעים יכולתי לחוש בחומר הזמן,
ובמהות שלי כבית לאותו הזמן.
אם לא הייתי מכין את ביתי לאותם אורחים הרי הם לא היו בוחרים בי כבבית.
היום אני יודע בבהירות רבה, שכל השנים שבהם טרחתי למען נפשי הן אשר גרמו לזמן לעצור ולהכיר אותי שנזקק.
ובהרף עין של זמן לבוא ולהשיבני.
הזמן שחולף מאותו הרגע שבו מוות מסתער עליך ועד שהזמן מביא חיים חדשים בך, הוא יחידת הזמן היקרה ביותר שזכיתי להכיר.
כל החיים עבדתי לייצר אותה ולא ידעתי אם היא מתקיימת בי או שמא לא.
כי הרע לא ידעתי שאני טורח למען קיומה בי.
וכי איך יכולתי, ולא ידעתי כי יש יחידת זמן כזו.
רק היום, בדרכי לביתספר לפגוש את כיתה אלף שלי אני יודע.
היום אני יודע כי לכאחד יחידת זמן כזו שאותה הוא אורג למען עצמו.
כל יום מחיי עסקתי בכך ולא ידעתי שאני מפריש מעשר שבונה בי משהו שֶׁיְּשַׁמֵּר בי חיים, גם כאשר אני אכשל בלשמור אותם.
היום אני יודע.
אנמתאר לעצמי שכל מי שאפגוש בכיתה אלף גמהו חצה גשר דומה.
גם הוא נארג ברסיסי זמן רבים.
בָּאָבִיב נוֹלַדְתִּי
בַּקַּיִץ חָיִיתִי
בַּסְּתָו מַתִּי
בָּחֹרֶף אֲנִי חַי
סְתָו שׁוּב
עַתָּה יָכוֹל שֶׁלֹּא לְוַתֵּר
עַל מֻשְׁלָמוֹת שֶׁאֵין בִּי
עַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת
שָׁלֵם לֹא מֻשְׁלָם
שֶׁאַף פַּעַם לֹא הָיִיתִי
מוּל הַשֶּׁמֶשׁ
נִיחוֹחַ עוֹלֶה בִּי
נִנּוֹחַ
עִם כְּסוּת עוֹרִי
תודה לחיים אני רוצה לומר.
תודה לכל מה שהביאני עד לכאן.
מקווה שאזכה לחגוג גם את יומולדתי השמיני.
עם מחשבות ותחושות כאלה יצאתי אתמול לאורך של הים.
מול גלים של שעת בוקר מוקדמת פסעתי לחורבה מוּרית עתיקה.
יונה לבנה נתנה לי את מבטה המהורהר והחשוף.
הוֹתַרְתִּי סִימָן
לְאִישׁ, עַל הַר שֶׁנִּשְׁאַר
כְּהֵד שֶׁנּוֹתַר...
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
