|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2018
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
חָתוּל רְחוֹב פָּנָס נִשְׁכַּח הֵאִיר אֶת שֶׁמּוּטָל בָּרְחוֹב. נָח שָׁקֵט לְלֹא מְתֹם. נִשְׁכַּח.
סִיַּעְתִּי בְּמַבָּט לָרוּחַ שֶׁנִּסָּה לִשְׁרֹק בְּפַרְוָתוֹ חַיִּים. אוֹרוֹת הַפָּנָס רָעֲדוּ לְלֹא הוֹעִיל.
קֹר הַקֹּטֶב חָדַר בִּי, מְיַלֵּל אֶת דַּרְכּוֹ פְּנִימָה.
| |
לוכד השמש לא הכל ורוד בנובמבר. יש רסיסי צבע בשולי התמונה הורודה. אך עדיין תמונת נובמבר הזה שונה. מבטיחה.
לפני כמה שנים, במעיין של המנזר באוֹהָנֶס חוויתי שמש בבטן. בשקיעה פגע בבטני מעגל אור. השמש שקעה מעבר להרים וזרחה בבטני.
אחרכך כתבתי: בערתי בשקט. הרצון להבין שיטה בי. התמלאתי קבלה. הכלתי. הד החיים שטף אותי. גל חזק. לא הותיר סיכוי לַתָּלוּשׁ. לאשר לא היכה בי שורש. הִשִּׁיר את עלי התקוות. הצהיב את ניצני מאוויי.
מאוד מתאים לאשר הרגשתי באוקטובר. לסיבות שהביאו אותי לעלות להרים ולקבל את פני נובמבר. לאחר שקיבלתי את פני הזריחה, ירדתי למעיין באוֹהָנֶס. המעיין שנחבא עמוק בין ההרים איפשר לי לחוות זריחה שנייה. המתנתי לשמש שעלתה מעל האופק, שתילכד לרגע בין אצבעות ענפי העצים. כמו אז, לפני חמש שנים. ושוב זרחה השמש בבטני.
כדאי לי לשוב למעיין הזה בתכיפות רבה יותר.
| |
ראשון בנובמבר אפילו שהזרזיר הבוהק ראה נובמבר אחר. אפריקאי. חשבתי כי גם אני יכול לעשות מעשה ולקבל את נובמבר הזה בתופים ומחולות משלי.
הבוקר, השכמתי לפגוש את הזריחה הראשונה של נובמבר. עם חריץ גבינת עיזים ומעט סיידר תפוחים עליתי להרים. גם הרבה צבע ומעט עוז לקחתי איתי, שאני הקטן אוכל כך לצבוע מציאות. בקושי אני יודע להפנים מציאות של רגע, אז לקבל פני חודש שלם? באמת עליתי להר, בתקווה שהוא ישנה משהו בהלכותיי.
כך המראה שנפתח לי
חודש מואר בא לעולם. מאיר ונקי.
שכזה יהיה נובמבר שלכם
| |
נובמבר הוא כבר מציץ. עוד רגע קט והוא כבר כאן. אני אזכה לראותו עם אור ראשון.
זרזיר בוהק מציץ לנובמבר
| |
|