| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2018
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: `.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
פִּיגָ'מָה בְּחוּם וְלָבָן
לִי פִּיגָ'מָה חוּמָה
לִי כְּמוֹ שֶׁל אַבָּא
לִי כְּמוֹ שֶׁל סַבָּא
וְאַתְּ אוֹמֶרֶת תַּעֲזֹב
אֶת אַבָּא וְסַבָּא
וַאֲנִי מַמְשִׁיך עִם אַבָּא
שׁוֹאֵל בְּאֶצְבְּעוֹתַי
כַּמָּה רִבּוּעֵי פִּיגָ'מָה
לָמָּה אֶצְבַּעִי הַקְּטַנָּה לֹא חוֹדֶרֶת
אֲפִילוּ רִבּוּעַ אֶחָד בָּךְ
וְאֵין לָךְ פִּיגָ'מָה
לָךְ רַק עוֹר חַם וּמַזְמִין
לָךְ יֹפִי רַךְ וְקָשֶׁה
לָךְ אַהֲבָה כְּמוֹ פַּעַם
לֹא כְּמוֹ פִּיגָ'מָה שֶׁל אַבָּא
כֵּן כְּמוֹ יָדַיִם שֶׁלָּךְ
כֵּן כְּמוֹ שָׁדַיִךְ בְּחוּם וְלָבָן
כֵּן כְּמוֹ אַתְּ בִּכְחֹל
הָאָפֹר
מֵסִיר אֶת הַפִּיגָ'מָה
סוֹגֵר אֶת חַלּוֹן הַמְּכוֹנִית
לִרְווֹת אֶת טְעָמַיִךְ
לֶאֱצֹר אֶת רֵיחוֹתַיִךְ
לְהֵיטִיב אֶת שְׁתִיקוֹתַיִךְ
| |
פיג'מה אדומה
כן, יש לי חמישה זוגות של פיג'מות.
גם מספר גדול יותר של חלונות, אך זה עניין אחר.
תמיד אני משאיר סדק פתוח בחלונות, כדי שאזכה להתחדשות האוויר הצח בחדרי ביתי.
קורה (בדרך כלל) וזה מפריע לאנשים שבאים לביתי.
למדתי כבר שלא להתווכח ולתמוה כאשר הם מבקשים לסגור את החלון.
אני פשוט סוגר ומנסה להתגבר על הרגשת החנק שמתעוררת בי, וגם זה עניין אחר.
קורה (לעיתים) שאני לבוש באחת מהפיג'מות שלי, בחדר עם חלון פתוח קימעה, ואורח שהגיע לביתי.
אז הפיג'מה מקבלת את מלוא תשומת הלב והחלון הפתוח נישכח.
פיג'מה?!
אתה?!
ממש לא מתאים לך!!
התדמית שלי כיוצר וכשובר (גם זה עניין אחר) היא של איש מתעב פיג'מות.
זה לא מפליא, כי פעם כך גם אני חשבתי על עצמי.
אך הנה חלפו להם כמה שנים מאז שיצאתי לדרך והפיג'מות הן חלק מקליפותיי האחרות.
מנגנות בי, מחלקים פנימיים שלא ידעתי את קיומם.
גם הבוקר אני לבוש בפיג'מה (זו האדומה המסנוורת.)
מתאימה לרצון שלי להתעורר מכל הסמים שאני מלעיט את עצמי כבר שלושה ימים.
גם להתחמם.
להתלטף.
להיעטף.
מאז שנפלתי שבו לי כאבים ברגלי ששכחתי.
הכאבים לא עזבו אף פעם, אך העוצמות הפעם מזכירות לי את הזמנים בהם עדיין לא לבשתי פיג'מות.
עתה אני עוטף את כאביי בפיג'מה, בולע כמויות מפחידות של משככי כאבים ומוצא את עצמי מסומם והוזה מחצית היממה לפחות.
מה שמשאיר לי רק מחצית היממה פנויה לשינה ועירות.
לכן, כל מי שמגיע לביתי מוצא אותי עם פיג'מה ונדהם מהחשיפה שלי, עטוף בריבועים או בפסים.
כאביי כבר לא נראים לפתע.
אפילו החלון הפתוח כבר נסבל.
רק הפיג'מה שקורנת ממני לאורחיי, הופכת לקוץ בלתי נסבל בעיניי האורח.
עתה, אני חושב שאלך ללבוש את הפיג'מה החומה.
כי היא מושא השיר שנכתב ממני בימים האחרונים.
אני צריך לקרוא אותו עם חליפת הפיג'מה הנכונה.
מעניין מה תהיה תגובת הסטודנטים שלי היום אחר הצהריים.
לפיג'מה, לא לשיר.
בוקר טוב לכם מאיש עם פיג'מה.
אדומה עדיין.
| |
פירוק
קר הבוקר בספרד.
כמו כל הימים שבהם קר בספרד.
זה קור אחר, של כחול ואפור.
של מעטה עבה מאוד.
עמוק מאוד.
ולפני...
שלושה שבועות שעסקתי בהרכבה.
או בניסיונות להרכיב.
בזהירות ניסיתי לפסוע בין הימים.
להתחבר לימי הכן.
ולייבש את ימי הלא בחמסין צורב.
וחשבתי שצלח בידי.
והייתה לי תקווה שהנה בניין יקום בי.
בנו.
כזה שהיסודות בו עמוקים מאוד.
ליציבות רבת שנים.
וכי הייתה לי ברירה אחרת?
המקומות האלה שבנו, אשר מייצבים בנו את היסודות, מלובים בהרבה כאבים.
בוחשים באי קיומינו הלוך והעמק.
לכן ירדתי עוד ועוד בכדי להתקרב לראשית.
חשבתי כי הגענו אל דלתות הראשית.
לא, לא באמת חשבתי כך, כי אין מחשבות שם.
כך ידעתי בעצמות שלד האדם שבי.
ובניתי כפי יכולתי ואף יותר מכך.
ואחר כך...
ביום האחרון לשהותי, התיישבתי במרכז החדר.
יושב על הריצפה הקרה ומאבד את כל העצות.
שמעתי את הדלתות סובבות שוב על צירם החלוד.
ננעלות בקול חריקה שנוא.
אז איך לעזאזל דוחסים לתוך מזוודה אחת את כל אשר הבאתי איתי,
ולא מצא מקום בך.
ועוד להוסיף על זה את השיעורים שלמדתי.
וכך הגעתי פלוט שלושה שבועות.
מהלך בזהירות הראויה למי שלא ברור לו מועד שיבתו.
בזהירות כה רבה, עד שלא שמתי לב למדרגות התלולות שחיכו לי.
בדיוק במקום שבו השארתי אותן.
ושלשום...
מדרגה אחת פגעה במבנה הרעוע ופירקה אותו.
הוא לא היה רעוע באמת.
רק עדיין לא אחזו שורשיו במקורות העמוקים.
יחד עם הכאב שכבר שכחתי ממנו,
בא כאב הלבנים שהתפזרו לכל עבר.
ואני, כמו כל נחום-תקום מצוי, מתחיל שוב במלאכת ההרכבה.
הבוקר...
עדיין קר מידי להתחיל.
ספרד עטופה בשמיכת קור כבדה מאוד.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
