החיים, היקום, וכל השאר

כיף לי בחיים! החיים טובים! אני יכולה לצאת מכל צרה שבאה בקריאת הידד. הלוואי על כולנו. (רק בלי הצרות, אם אפשר, התיבול מספיק בהחלט.)

ולשאלתכם הצפויה בהחלט: ההכנות לחתונה נמשכות, היא תיערך בעוד שלושה שבועות בדיוק (אימאל'ה!), ההזמנה מדהימה, אני אוהבת את העולם (חוץ מג'וקים וכיסויי ראש, אין קשר בין שני הפרטים האלו חוץ מכך ששניהם לא אהובים עליי) וגם את השמלה (השלישית שמדדתי, במקום הראשון שבדקתי), והכי-הכי אוהבת אותו, ומתגעגעת אליו בכל דקה שאנחנו לא ביחד, ולפעמים גם כשאנחנו כן ביחד, וטוב לי על הלב. (טוב, טוב, טוב!)

זהו.

בברכת בקרוב אצלכם (מה שכבר מתקיים על עשרות, אם לא מאות מחברותיי בקיץ הזה, לקיים את מה שנאמר "בקיץ הזה תלבשי לבן"),

וחג שבועות שמח ומלא בבחילות ממוצרי חלב ועייפות,

עדי.

[נתקע לי כבר העניין: שמות החג: חג הקציר; חג הביכורים; חג מתן תורה; וכמובן גם "יום המים". ילדים צרחנים שכמותם. כמו כן: מנהגי החג: לקצור (ילדים טיפשים); לתת ביכורים (ילדים לא מעודכנים); ללמוד כל הלילה; לאכול מאכלי גבינה; לקשט את הבית בעשבי-ירק; לזרוק מים האחד על השני.

ככה זה כשאת מעבירה יהדות. (: ]