החיים, היקום, וכל השאר

נחשו מה?

42 הוא

סתם פתיחה משעשעת לבלוג.

אני קוראת את "הזדמנות אחרונה לראות" (דאגלס אדאמס). פרצי צחוקים מופרעים לאללה ממלאים בימים אלו את ביתנו.

ההקדשה שהוא כתב לי בספר (קנה במכירה של ספרים פגומים, יחד עם עוד 10 ספרים בערך...)

"עדי!

מי יתן שתקראי ספרים טובים יותר."

(הוא לא אוהב את הסגנון.)

(בשבת אכלנו בישיבה שלו, דיברתי עם מישהו שישב לידו מהצד השני על עניינים כאלו, והוא היטה בכל פעם את ראשו לכיוון הנכון, על מנת להקשות עלינו לדבר.)

איכזב אותי לגלות שהספר נכתב (והמעשים שבו נעשו) אחרי "היו שלום ותודה על הדגים", שכן, לחשוב שדמותו של וונקו השפוי ("הוא יודע על דולפינים יותר מכל אדם אחר עלי אדמות (היו שלום, עמוד 123)"), נכתבה בהשראת ד"ר סטרואן סאתרלנד (אותו אחד "שיודע על נחשים ארסיים יותר מכל אדם אחר בעולם (הזדמנות אחרונה, עמוד 19)"), זה מהנה במיוחד, מספק, מאתגר ומעורר מהרבה בחינות.

מה אתם חושבים, ללמוד פסיכודרמה?

ואם במקום מסוים חלק מהלימודים כוללים 3 סמינריונים של חמישישישישבת, בשדה בוקר, והמקום לא דתי, לפסול את המקום?

איפה לומדים פסיכודרמה והאם יש בזה עבודה לאורך שנים?

למה לא מרוויחים כסף טוב בתיאטרון, ולמה רוב הסיכויים שמבחינת צניעות אני לא אוכל ללכת על קריירה כזאת, ולמה סביר להניח שבתור אמא זה יהיה לי קשה?

למה יש שיקולים שמפריעים כל כך, כשהם לא אמורים להיות שם?

מה אני אעשה כשאני אהיה גדולה?

יהיה טוב.