שלושת השנים של התיכון היו השנים שלי.
אני מרגישה שחוויתי הכל.מה שכולם חווים או יחוו.
נשיקה ראשונה.
אהבה.
אכזבה.
חברות.
השתכרות.
חרדות.
עצב.
פחד.
סיפוק עצמי.
למידה-עצמית ושכלית.
ואני מעזה להגיד:אושר.
בין כיתה ט' ל-י' זה התחיל לצאת-התחלתי קצת להסתובב עם בנים...התחלתי להבין מה מקובל עליי ומה לא...
בכיתה י הצטרפתי לסדנה ושם-הכל יצא.הרגשתי טוב עם עצמי,טוב בשביל לצאת לעולם...הרגשתי כמו שאני רוצה להרגיש.השתניתי-התחלתי את המלחמות שלי.
עברתי גם דברים לא נעימים,חוויות שלא יודעים מהם וכנראה שגם לא יידעו,הגעתי למסקנות כואבות מאוד-ולא עם כל המסקנות אני שלמה.
בכיתה י-יא-יב 5 חוויותי הרבה-זלזול מצידי,שם המשכתי להבין מה מקובל עליי ומה לא,המון צחוק,חוויתי מחנכת יוצאת דופן,מורים מכל הסוגים,ראיתי צדדים עצובים באנשים,ראיתי צדדים מצחיקים ויפים ואני חושבת שלמדתי הרבה.
היום במסיבת הסיום הכיתתית הכל היה שונה-פתאום היינו מגובשות(ווובה :]),פתאום למדנו לקחת הכל בקלות,היה ערב מדהים ואני שמחה לסיים את זה עם טעם מתוק בפה(בעיקר מעוגות השוקולד!)
הפחד מההמשך ממשי.הוא שם לא משנה מה.עכשיו אני הולכת לצבא-מסגרת חדשה אבל גם שם-בחרו את התפקיד בשבילי וידריכו אותי ויעזרו לי.
מה שיקרה אחרי זה מפחיד אותי-אם אני אהיה מספיק אמיצה וחזקה להלחם על שלי?אם אני באמת אצליח?אם אני באמת אגשים את עצמי?עם מי אני אשמור על קשר?איזה אנשים אני אכיר בהמשך?יהיה לי מזל?יהיו לי חוויות חדשות ופוקחות עיניים?
אין לי תשובה לזה וגם לא תהיה לי...רק תקווה שהעתיד יהיה אופטימי,רק תקווה שהמדינה שלנו תשתפר ושיהיה לנו טוב פה,רק תקווה...וקצת תמיכה.
תודה לכל מי שנתן במשך 3 השנים האחרונות-לטוב ולרע.רק למדתי.תודה.
כינוי:
OsH
בבלוג זה
בכל הבלוגים
