בשבת בבוקר התעוררתי כשראשי מגולל שוב ושוב את עלילת החלום שחלמתי באותו הלילה. למה אני אומרת "עלילה?" כי זה הרגיש כמו סרט! או לפחות כמו חלום עם פוטנציאל לסרט אקשן. אבל לילדים, כי לא היה ממש אקשן.
בכל מקרה, זה מה שהיה:
יש טפיל חדש בעולם, ואף אחד לא יודע מה הוא עושה, ואחות של חברה שלי (שאין לי מושג מי היא, אבל בחלום הכרתי אותה בתור חברת ילדות שלי) חולה בו.
מסיבה לא ברורה, שלחו כל מיני עיתונאים לחדר שלה בבית החולים כדי לראיין אותה לגבי המחלה ומה שהטפיל עושה לה, אז החברה ואני הלכנו איתם, במין שיירה מוזרה, כדי לחקור את העניין לעומק, ולקחנו איתנו מצלמות עם פלאש, מסתבר שגם להגנה עצמית.
בדרך באו כל מיני ערסים שהסתקרנו, אז היא ואני התחלנו לצלם אותם מקרוב כדי שהפלאש יסנוור אותם. בשלב מסוים, היא המשיכה ועברה לצלם את הבניינים שמעבר לכביש; היא אמרה לי להסתכל, וראיתי צלליות של אנשים ועיניים נוצצות, כאילו יש לכולם משקפיים, והשמש מאירה אותם ובגלל זה רואים רק את הנצנוץ.
התמונה מתחלפת. היא, אני ועוד כמה בנות שבחלום היו חברות ילדות שלי, יורדות במדרגות לאיזה מקום לא ברור. בכניסה עמד שוטר. הוא הסתכל עליי, הושיט לי שני זוגות אזיקים ושאל, "איכפת לך?", ומשום מה, ידעתי ישר מה הוא רוצה שאעשה, אז לקחתי את האזיקים ונכנסתי פנימה בזמן שהוא יצא החוצה.
בפנים עמדו שני אנשים רזים כמו המוות: אחד היה לבן לגמרי ועם ציפורניים ארוכות, והשני ירוק בהיר כזה, חולני. שניהם, כך מסתבר, היו זומבים, אז עשיתי מה שהשוטר ביקש וכבלתי להם את הידיים באזיקים, והם התחילו לרקוד ריקוד מוזר כזה, כאילו זאת קומדיה והם מגלמים את הרעים המצחיקים או משהו. סרט ילדים, נו.
התמונה שוב מתחלפת, ואני והבנות בתוך מעלית, והן כולן דומות אחת לשנייה. שאלתי אותן אם הן ואני כפילות (גם אני תוהה), והן אמרו שלא, אז התחלתי להגיד את תפילת "שמע ישראל" כדי שיהיה לנו מזל עם הזומבים.
אנחנו יוצאות מהמעלית ונכנסות לחנות כדי לחסל שם עוד זומבים.
משום מה, אנחנו יודעות שכדי לחסל אותם צריך לשרוף אותם, ולכן אנחנו מוצאות כל מיני נרות בוערים כדי לשרוף אותם, ואיך שהאש הייתה להם על הפנים הם נשרפו; לא היה צורך להתחיל בחלקים הדליקים כמו הבגדים והשיער, ישר בפנים.
בשלב מסוים, כולנו התחלנו לשרוף זומבית אחת שנראתה כמו המלכה שלהם או משהו כזה, והיה קשה לשרוף אותה. מעבר לזה, היא גם בכתה והתחננה שלא נשרוף אותה, "אני בעדכן, תראו, אני לא מתנגדת", אז הפסקנו, ואז היא אמרה שהמלכה של הטפילים היא נמלה, ושאנחנו צריכות למצוא נמלה ולספר לה כמה שזה לא טוב שהיא תחסל את המין האנושי או משהו כזה, והתחלנו לחפש נמלים בכל האזור.
בשלב מסוים, ה"מלכה" נשענה על שולחן אחד והתחילה לדבר עם מישהו, וכשהסתכלנו ראינו שהיא מדברת עם נמלה, אז התחלתי לחפור לה על זה שהיא תפגע במערכת האקולוגית ככה, וכל מיני כאלה, ותוך כדי היא התחילה להתנפח ולהראות כמו הזחל מ"באג לייף", אז האח הקטן של אחת החברות שלי (שרק עכשיו הופיה בחלום, ובגלל זה הכל בלשון נקבה) התחיל לדקור את הנמלה עם האצבע והיא התפוצצה. ואז שאלתי את ה"מלכה" אם הכל נגמר עכשיו, אבל היא לא ענתה לי, ואז נעלמה.
אכן הזוי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
