לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Special Generation


Avatarכינוי: 

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2011

קטע קצר שכתבתי פעם


"היא מתה עכשיו, אין לך מה לעשות עם הלב שלה!"

את בעצמך אמרת שהגוף הוא דבר חלש, אז אני פשוט אוציא את הלב שלה מהמקום ואקח אותו איתי."

"מה יש לך לעשות איתו? היא כבר מתה! ירית בה, ועכשיו היא מתה!"

"ואת לא היית שם בשביל להגן עליה. נתת לה ללכת מהבקתה כדי לחפש את המנהיגה. שידלת גם את אחיה להרוג. לפני שצאת לחפש אותה, נתת לו אקדח, כדי שיגן על עצמו מפניי."

"זה בגלל שאתה מסתובב ביער ורוצח את כולם!"

"יש לי סיבה טובה. ועכשיו זוזי או שאהרוג גם אותך."

"אני לא אתן לך לגעת בלב שלה."

"אל תדאגי, היא תישאר בחיים אחרי שאסיים עם הלב שלה. אבל הנשמה שלה תהיה נשמה תועה, והיא תמיד תחפש נקמה. היא תחפש אותך ותנסה להרוג אותך, לנקום בך על זה שנתת לה למות. טיפשה שכמותה. היא אפילו לא תבין שאני הייתי זה שהרג אותה."

"אמרתי לך לא לגעת בה!"

"תהיי ילדה טובה ושבי בשקט, בסדר? אל תדאגי, גם אלייך אני אגיע; אבל קודם עליי לטפל בחברה הקטנה שלך."

"מה הקטע שלך? היא כבר מתה. זאת רק הגוויה שלה, תעזוב אותה!"

"מי אמר שהיא מתה? היא לגמרי חיה; הלב שלה הוא זה שמת."

"אל תהרוג את הלב שלה!"

"מאוחר מדי, כבר הרגתי אותו."

"הרגת את הלב שלה..."

"זה נכון. מה יש לך להגיד על זה?"

"היא הקימה את הלב שלי לתחייה..."

 

לפעמים, בלי לדעת, אנחנו חיים עם לב מת. עם לב שמלא בפצעים, כזה שכבר לא יכול לתפקד. אבל עם קצת עזרה מחבר טוב או כל אדם קרוב אחר, גם אם הלב שלנו כבר מת- אפשר להקים אותו לתחייה.

 


אוקי, אני ממש לא זוכרת למה כתבתי את זה ולמה זה קשור, אבל זכור לי משהו על חבורה של כמה בנות והאח התאום של אחת מהן, שנמצאים במצב של מלחמה נגד ערפדים או שדים, שמתחבאים בבקתה ופוגשים מישהו שעוזר להם ומספר להם שכמה קילומטרים משם יש עוד קבוצה של אנשים, והם מנסים ליצור איתם קשר ולא מצליחים, אז המנהיגה יוצאת לחיפושים אחריהם אבל שוכחת לקחת נשק איתה, ואז קורה מה שמוזכר בדיאלוג.

אגב, את המשפט האחרון בדיאלוג אני ממש לא זוכרת. אני גם לא זוכרת למה כתבתי אותו, אבל בטח כדי שיהיה סוף טוב או משהו כזה... וגם את המשפט הסופי כתבתי ברגע של חולשה כי אני לא כזאת קיטשית, בכלל בכלל לא.

אהמ... בכל זאת, אני די מחבבת את הדיאלוג הזה ונראה לי שאנסה לכתוב ספר שקשור אליו. חשבתי כבר להכניס אותו לסיפורים קיימים, אבל ל"באטה קאראח" זה לא מתאים, ואני לא רואה את זה קורה ב"ג'ולייט" ובטח שבטח לא בספרי הילדים שלי. אז אני אנסה לחשוב על משהו בקרוב.

בכל מקרה, הערות\הארות\ביקורת בונה\משהו?

נכתב על ידי , 13/7/2011 12:29  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



7,519
הבלוג משוייך לקטגוריות: אהבה למוזיקה , סיפורים , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHinako אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Hinako ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)