שבוע 37+3. כבר אין לה הרבה מקום בבטן. אני מרגישה ענקית. מפנים לי מקום ופותחים לי דלתות ואומרים לי לשבת ולשתות ולנוח. בחוץ האוויר כבד וחם, קשה לי עם החמסינים עכשיו. המאוורר מכוון בכל פעם על 120 דקות ואז מפסיק. זה מעצבן. אין לנו מזגן בדירה פה. לא חשבתי שזה יחסר לי כל כך אבל אני די צריכה עכשיו. אני שותה המון. עליתי 11 קילו בהריון הזה. הירכיים השמינו קצת. כולם אומרים שזה הריון יפה כי רוב העליה היא בבטן. אבל אני רוצה ללדת ולחזור להיות רזה. ולחזור להיות אני. ושהעייפות לא תהרוג אותי. ולא נראה לי שזה יקרה כל כך מהר..

בינינו יש חלל גדול של אוויר חם.

היו חודשיים קשים. אמו נפטרה. ואז פומיקי החתולה שלנו, נעלמה ואין איש יודע לאן.

הרבה בכי, וחוסר, וגעגוע.

מכרנו רהיטים ורוקנו את הבית והוא תכף מתמלא מחדש. קנינו עגלה וקיבלנו דברים לתינוקת. הצטלמתי עם שמלות ובטן בחוץ בשדות וביער. ראיתי זוג מקסים מתחתן, ועוד שניים אהובים מתארסים ותכף גם הם יתחתנו, רוב הסיכויים שלא נצליח להיות שם כי אלה בדיוק התאריכים של הלידה והכל. לא הצלחתי להגיע לירושלים מתחילת ההריון הזה, וכל כך רציתי. עכשיו אולי כבר מאוחר מדי, איך אסע ככה, אני שונאת אוטובוסים עכשיו. פאסט פורוורד לכמה חודשים קדימה: מה יהיה?