ביום שישי בבוקר, שעות ספורות אחרי שחזרתי מאירופה (אחרי שבוע שלא הייתי בבית) הוא הודיע לי שזה נגמר. עמדתי מול המזוודה שטרם פרקתי, עם פרצוף נפוח מבכי, לא ידעתי מה לעשות... לאן ללכת... אני טסה שוב בשבוע הבא.. האם ללכת לאמא? האם לפרוק את החליפה מהמזוודה לארון? והרי הארון וכל מה שיש בו נשארים פה ואני לא..
אני יודעת שאין דרך אחרת. הקשר הזה חייב להגמר. ובכל זאת... כשזה קורה, את מרגישה כאילו האדמה רועדת לך מתחת לרגלים, את רק רוצה לתפוס מחסה. להציל את עצמך. את כבודך. העניין ברעידות אדמה הוא שברגע הראשון אתה בהלם, לא ממש מבין מה קורה לך מתחת לרגליים, אני יודעת כי חייתי בחו"ל בדרום אמריקה... אחר כך אתה עסוק בלשרוד ... ואת הנזקים אתה רואה רק אחר כך, לפעמים הרבה אחר כך... ואז אתה מתחיל להבין מה איבדת...
בדיוק חזרתי משיעור התעמלות... הייתי רעבה אבל לא יכולתי לאכול. המעברים בגרון נחסמו. הפרעת אכילה היא סמטפטום קלאסי שעולה במצבי מתח. רק היה חסר שהייתי מתעלפת.. וגם זה כבר קרה בעבר.
כבר מיום קודם הרגשתי בקולו בטלפון שזה עומד לקרות. לא יודעת למה. היתה לי ידיעה, לא סתם תחושה. ישבתי במטוס ופשוט ידעתי שמשהו מאוד לא טוב קורה שם. ועדיין הוא הפתיע. בזמן שאני עובדת בחו"ל ועסוקה עם עסקים, הוא ישב ותכנן הכל לפרטים.
אז יום קודם כבר הרגשתי. רצתי לשירותים כל דקה. זה קורה לי כשאני מרגישה שאני מאבדת שליטה על מצב מסוים... כשמשהו קורה לי ואני לא יכולה לשלוט רגשית במצב.
מיום שישי אני לא אוכלת. ככה אולי חצי סנדוויץ ביום, ואולי אנרג'י בר. חשוב לאכול משהו עם הכדורים. שלא אתמוטט. הפרידה הזו, זה הדבר הנכון לעשות, אני יודעת, אבל הכאב והחלל...!!! והגעגועים למי שהיה שם כמעט שנה כל ערב, וכל בוקר....
אני אעבור את זה בסוף אני יודעת, אבל עכשיו, כרגע, מה שהיה מרגיע יותר מכל כדור, זה החיבוק שלו... והוא כבר לא יחבק אותי... זה לא יקרה, כי כל חיבוק הוא הדחקה מהאמת, לא מהאמת שלי, כי לי אין אמת מסתבר, סתם השתקפות של פנטזיות שבניתי לעצמי....
ואמא פוחדת שאני אתעלף מחולשה, ואבא מתעקש שאני אוכל משהו לפני שאני יוצאת מהבית... ואני לא יכולה,,, אז אני שותה מיץ תפוזים ורצה לשירותים כי זה לא מחזיק שם בבטן... גם לא האנרג'י בר...
ולא אכפת לי... "זה מצב זמני" אני מסבירה, "אני לא בדיאטה, אני פשוט מנסה לעבור את זה".
והכדור מטשטש אותי, ומאפשר לי לישון, לא להרגיש... עד שמישהו שואל שאלה ואז גם הכדור לא עוזר
אחרי 5 ימים הפנים כבר נפוחות רק בעיניים.. מהבכי...
אני קונה בחזרה את ה-3 קילו, ותחזירו לי את השלווה ללב...