|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
עדכונים אישיים
ביום ראשון עוברים דירה
שוב
לארוז את הכל זה פשוט סיוט
למצא את הזמן לארוז זה גם סיוט
בין זה שגילינו שכל התחנונים שנפנה את הדירה שנתיים לפני תום החוזה, "כי אנחנו כבר בחובות עצומים", היו שקר אחד גדול כדי למכור ולקנות דירה יותר שווה.
לבין זה שאת הדירה קנו מתנה ההורים לזוג צעיר שהתחתן בשבוע שעבר.
הצלחתי אחרי חודש לרדת מה-66.7 לכיוון ה 66 ואפיל היה לו 65.8 קטן.
עברתי עוד ריסוק בשבוע שעבר.
500 מכות שאולי יעשו את העבודה.
אין כמו לישון אצל מרדים.
בלי לקום למים, לבקבוק, ל"הצילו".
לישון, ולהתעורר לאט לאט.
מחר אני הולך לבדוק אולי למישהו יש איזה קצה חוט לגבי האין זיכרון שלי.
ד"ש לכולם
אני
| |
להשאר צעיר לנצח ? העתיד כבר ממש קרוב אם אתם צריכים הוכחה לכך שתרופות נגד הזדקנות הם עסק רציני, כל שעליכם לעשות זה לקרא על הרכישה של סיטריס ע"י GlaxoSmithKline. המחיר ? 720 מליון דולר. אבל אל תדאגו להם, הם מתכוונים להחזיר את ההשקעה ולעשות יותר, הרבה יותר. לפני חמש שנים, נשיא סיטריס (פרופסור מהארוורד) דיויד סינקלר (יהודי?) גילה את את המולקולה רסבטרול, אשר גורם להארכת חיים. עכשיו, אחרי מחקר מוצלח על קופים ומיני חיות אחרות, הזמן הגיע, כמעט, להתחלת הניסויים הקליניים. האפקט של התרופות אינו כזה שמאריך את החיים כך שתהיו יותר זמן זקנים ומסכנים. התרופות מאיטות את תהליך ההזדקנות עד לכמעט עצירה. מאחר וכל חברות התרופות הגדולות בתחרות הזו, היא לא הולת להיות קלה. לדבריו של סינקלייר: "התרופה תמכר בכ 3-4$ לכדור על מנת להשאר תחרותיים. אך אחרי שחסינות הפטנט יגמר, החברות יוכלו למכור אותו בגרושים, כמו אספירין"
משמעויות ? פיצוץ אוכלוסין או ישוב שטחים חדשים ? הגבלת ילודה ? או שמשפחות עדיין יתרבו בקצב זהה ? יותר גרושים ? יותר זמן ללימודים ? יותר זמן לעבודה ? פנסיה בגיל 93 ? מחסור בדלק ? יותר מלחמות ? פחות מלחמות ?
| |
עדכון משקל - 69.2 כמו בכל יום א' בבוקר - שקילה...
למי שלא עקב
תאריך 27.4 - 74 ק"ג 4.5 - 71.8 11.5 - 70.5 18.5 - 70.4 1.6 - 69.2
שליש מהדרך עברה !!! (יעד 58)
| |
שנינויות של בן מס 1 הזכירה לי אמאל'ה (לשעבר בהריון) שלא סיפרתי לכם על השנינות הנוספת מאת בן מס 1.
ארוחת ערב. בן מספר אחד יושב מול צלחת אוכל וסכו"ם. הוא מושיט את היד, חופן מזון ומכניס לפיו. אני : "תאכל בבקשה עם הכף" בן מספר 1, משתהה לרגע, מושיט לעברי את היד ואומר... "כף יד".
| |
מיקרוסופט כסף או קוויקן - איך שלא תסובבו את זה - אין תמיכה עובדה ידועה היא שמרבית משקי הבית בישראל אינם מתנהלים בצורה טובה. אחת הדרכים הקלות לניהול משק הבית עובר דרך תוכנה. יש תוכנות ישראליות לניהול משק בית ויש את אלו שפשוט שמים הכל באקסל. החסרון הוא שכל מלאכת ההכנסה של הקבלות נעשית באופן ידני. היתרון של התוכנות של מיקרוסופט וקוויקן - מעבר לאבטחה ושלל תכונות הוא ברור. חיבור לחשבון הבנק ומשיכה של כל המידע משם. נכון, עדיין יהיה עליכם להכניס את נתוני כל ההוצאות שעשיתם במזומן (כנגש משיכת המזומנים) אבל עדיין הכמות הזו קטנה באופן משמעותי. לפני שנתיים פניתי לבנקים שאמרו שהם עובדים על פתרון. בנתיים כלום.
עד מתי ?
| |
זוג צעיר מחפש דירה לפני פחות משנה, החלטנו שאנחנו לא משלמים 700$ על דירה ישנה ועוברים לדירה חדשה יותר ואם אפשר ב600$. מה שלא ידענו זה שתהיה קפיצה ארצית של מחירים ושלא נצליח למצוא משהו נורמאלי. כך ש"נדחפנו" למעבר למודיעין מרחק פקקים ממקום עבודתינו. אחרי שלושה מחטפי דירות, הצלחנו למצוא דירה עם בעל בית ידידותי אשר התסמך על חוזה מעורך דין. חוזה דרקוני אשר הצריך מצידנו עורך דין שיגן עלינו. אחרי התקשקשות של 3 שבועות, במהלכן פיספסנו עוד ועוד דירות. התפוצץ הנושא ולא הסכמנו לחתום. כך, שבועיים לפני מעבר, מצאנו את עצמינו ללא דירה. מה עושים, מתפשרים, חתמנו על דירה לשנה אחת. והנה, שוב, אנשחנו מחפשים דירה חדשה. אז מצאנו משהו, שלשום, רק ששוב מדובר בחוזה לא סטנדרטי עם יציאות כגון : השתתפות עצמית בנזקים שנגרמו מבלאי או שימוש סביר שישה שטרי חוב בנוסף לצ';קים פתוחים אישור לבעל הבית לקחת את החוק לידים, ולהעיף אותך מהדירה (פיזית) ולהחליף מנעול צביעה מחדש של הדירה בצבע ספציפי של חברה ספציפית (לא נירלט, טמבור, רק טמבור)
עכשיו נראה אם הוא גמיש או שאנחנו ממשיכים בחיפושים
| |
מונולוגים מה(אוטו)בוס בעקבות פוסט של ברכה, החלטתי להתחיל פרוייקט קצר, הרעיון - עליכם לכתוב על חוויות עבר שחוויתם באוטובוס ולהעביר את המשימה לחמישה אחרים שיכתבו גם הם. כל אחד יצור קישור לפוסט שלפניו ולפוסט הזה.
אתחיל...
הדייט בתקופת התיכון יצאתי הרבה, באחת הפעמים החלטתי לקחת סיכון משמעותי ולצאת "בסתר" עם אחותו הקטנה של מי שאפשר לדמות אותו לקוורטרבק של השכבה. במהלך ההדייט כבר היה ברור שזה לא זה (הבחורה קצת ערסית) ודי מהר החלטנו לצאת חזרה. בדרך מת"א התיישבנו לנו באחורי האוטובוס ברביעיית המושבים המרווחים (אלה שמולם כסאות בכיוון ההפוך לכיוון הנסיעה) עם הרגליים, כמובן, על המושבים שממול. באחת מהתחנות עלו שלושה נערים ערסים כבדים עם חכות וכמה דגים שדגו. התיישבו במושב האחורי והתחילו לעשות רעש ולהציק. התעלמנו, ביקשנו שירגעו ואז הם החליטו לזרוק עלינו דג (שעדיין מחובר לחכה). הדג התעופף לו אל בין רגליה הפשוקות של הדייט שלי שהחליטה שמספיק לה. היא קמה, צעדה למושב האחורי ופיצצה בסטירות וכאפות את זה שזרק. אני לא מדבר על סטירות נשיות, אני מדבר על מהלומות גבריות, משהו שאם אני הייתי עושה הייתי צריך להתמודד עם כל השלושה. אחרי המהלומות שלה, גם ההצקות מאחור הפסיקו אבל בעיקר הם עכשיו היו עסוקים (השניים ש"שרדו") לצחוק על זה שחטף והוא, היה עסוק בלמצוא תירוצים מדוע חטף כמו ילדה קטנה. אני כבר הייתי בטוח שהיא לא בדיוק הטיפוס שלי.
אגרוף במשקל כבד יום שישי, לא האחרון, אחד ממש ממש מזמן, אני ואג€™ באלנבי בדרך לתחנת האוטובוס כדי לנסוע הביתה. הרחוב פקוק מאד, עמוס, עמוס. במרחק 100-150 מטרים אנחנו רואים את האוטובוס עוצר בתחנה שלנו, האוטובוס מלא אנשים, התחנה מלאה אנשים, הרחוב עמוס ולא זז, האצנו פעמינו אבל לא דפקנו ריצה. איך שאני מגיע עם הרגל לעלות על המדרגה של האוטובוס, הוא סוגר את הדלת. אני דופק לנהג על הדלת... אין תגובה. אני קורא לו... אין תגובה. האוטובוס לא ממש מתקדם (בגלל הפקק) והנהג מתעלם מסתכל קדימה ולא פותח את הדלת. אנשים בפנים מבקשים ממנו והוא לא פותח. התחממתי, קצת יותר מדי. ובאיזו שהיא הזיה שאני הולך לשבור לו את החלון של דלת האוטובוס (שאלוהים יודע למה זה היה מועיל וכמה גרוע זה היה נגמר), אני עושה רגל ציר ושולח את אגרוף ימין בחוזקה לתוך החלון. אפילו צליל מרשים לא יצא מהמכה. אוטובוס 1 השעם 0. לא עוברות 5 דקות ומגיע לו קו נוסף כמעט ריק לגמרי (כי כולם עולים על הראשון), בנתיים הכאבים ביד הולכים וגוברים, לאג€™ לא אמרתי על זה כלום כדי לא לצאת עוד יותר טמבל. בזמן הנסיעה אני מנסה להשאר רגוע ולהתנהג רגיל, למרות שהיד מנתפחת. איפה שהוא בדרום ת"א, אני מאבד את ההכרה, מסתבר שקצת מחרחר, משהו סטייל אפילפטי. אג€™ לידי נקרע מצחוק, הוא ושתי בנות שישבו מאחורינו. אחרי כדקה אני מתעורר, מסתכל לאג€™ שנראה מאוד משועשע ואומר לו "התעלפתי". לוקחות שניה ורבע לאג€™ להבין שלא עשיתי את עצמי ולראות שאני לבן כמו סיד. אצלי עברה המתקפה והתחלתי להרגיש יותר טוב. אג€™ נלחץ מאד ורצה שאולי נרד מייד, שכנעתי אותו שנשאר. בשבוע וחצי שאחרי האירוע הייתי צריך להרגיע אותו מרגשות האשם שתקפו אותו על כך שיכולתי למות בזמן שהוא מת מצחוק. לזכותו יאמר שלפני שנסענו לת"א אמרתי לו שיש לי איזה קטע קומי חדש (היינו סטנדאפיסטים) שאני חייב להראות לו אבל אח"כ, לא ליד כולם.
חייל מתאבד קורס מ"כים, אני יוצא הביתה ליציאה לא מסודרת, רק לשישי. שבת בלילה, עולה על אוטובוס בתחנה הישנה של ת"א לכיוון צפון, חזרה לשטח אש. אוטובוס כמעט ריק, אני, מישהו מהגדוד ועוד 2-3 אנשים. אנחנו מתיישבים במושב ליד הדלת האחורית, הוא ליד החלון אני במעבר, נשקים בין הרגליים. הקו ממשיך להיות ריק. אחרי כמה תחנות עולה ערבי ומתיישב משמאל לנו, את כל האוטובוס יש לו, אבל הוא... לידנו. סבבה. יש לו שקית חשודה ששם בין הרגלים. סבבה. פתאום הוא מתחיל להתפלל, אללה הוא אכבר, אללה פה, אללה שם, יהי שם אללה מ... פחדנו. מאד פחדנו. אנחנו מחליטים בינינו שהוא מסוכן לנו. המחסנית כבר היתה בנשק, דרכתי ושמתי את הנשק על הרגלים לכיוון ה"עוין". נשבעתי לעצמי שאם הוא מקרב לשקית, אני יורה. למזלי הגדול, הוא לא. למזלי.
אני מעביר את השרביט לכותבות האהובות עלי: דודה מלכה (ליאת) - מקפיאה את הבמיה, שלא יחסר בעונה אריאלה רביב - לשאוף לנשוף חבצלת - היד שמנענעת את העריסה דוליק - המכשפיה הזויה - בנויה לתלפיות
סעו בבטחה.
| |
World Community Grid
זה קרה לפני מספר שנים, או לפחות כך נדמה.
לאט לאט אנשים הצטרפו ובאיחור משהו אפילו כתבו על זה בעיתונות העברית.
ה WCG, הרעיון, שימוש בזמן בזמן ה"מת" של המחשבים כשאתם לא לידם.
כלומר הזמן בו רץ שומר המסך, כדי לבצע חישובים מתמטים מורכבים.
כך, ניתן בעלות מאד קטנה, לבצע כמויות חישובים שידרשו להן עשרות שנים לבצע בעשירית ופחות מהזמן.
פרוייקט סרטן נוסף הושלם ובקרוב יחל סבב חדש.
ממליץ להצטרף, לנו זה לא עולה כלום.
| |
יום שישי
יום שישי ספיישל,
רשימת מכולת.
אחד בוקר,
אחד ילד לקחת לסבתא,
שמונה וחצי, שעה לאזכרה מספר 28.
אחות, אשה, שלוש בנות, נכד, נין וגיס.
שלושה בומים איומים מהמחצבה.
אחד טלפון לחוץ לבית, שאולי היה פיגוע אבל אנחנו ממש בסדר.
חצי שעה איחות של אחת הבנות.
היחידה שגרה בעיר המקומית.
שתי צלחות אוכל של סבתא.
שלושה פריטים מ"ששת" - דרגש לבן (שיגיע לכיור, 2 צלחות פלסטיק שיוכל לאכול, 1 משפך כי ככה)
עוד ארוחת צהרים עם האם המלכה.
3 שעות שינה משובחת ללא הפרעות.
אחד מקלחת.
קצת זיפזופים.
4 אורגזמות.
LOST עונה שלישית פרק 13 - האיש מטלאהאסי - קצת צפוי.
ובלוג.
לילה טוב.
| |
ציצים - תמונות - ברכה - טלויזיה - ונזלת ?
קראתי היום את הפוסט הכתוב כל כך נפלא של הזויה,
אחרי פוסט לא פחות טוב שכתבה על אונס ופדופיליה.
בו היא כותבת דרך חברה על סוגיית הגוף נפש / פלסטיקה מתקנת.
אז מצד אחד יש את אלו שהניתוח (הגדלת חזה) אכן עשה את ההבדל והביא עימו את הבטחון העצמי שהיה חסר.
ומצד שני יש את אלו שהדיכאון / חוסר ביטחון וכו' נשאר.
יש מקרים שהמנתח מקבל חוות דעת פסיכולוג שאכן יהיה מהפך.
ויש מקרים שבהם הוא לא, או שהוא מקבל חוות דעת כזו שרק יוצאת ידי חובה.
אני אישית אוהב ציצים מכל הגדלים, גדולים אכן תופסים תשומת לב אבל קטנים הם לא פחות כיפיים.
אני אוהב את החזיות כותנה היפות שיש לציצים קטנים.
או את העובדה שהן יכולות ללכת בלי חזיה ועם שמלות או חולצות סקסיות בטירוף.
דברים שחזה גדול פשוט לא בנוי אליו.
אני הייתי משקיע את ה 20K בטיפול ולא בשתלים, אבל אם היא תצא מהעניין עם חזה ועם חזון אז סבבה.
מחזיק לה אצבעות.
בנושא אחר,
עיצבתי פה קצת את המקון אז אני מקווה שאתם נהנים,
יש קצת תמונות בשבילכם בפליקר משמאל.
אני בדיליי של שלושה פוסטים אצל מלכה,
מהתמונות ראיתי שהיתה או נמצאת באיטליה,
אז אחרי פוסט משובח על ההתקרבות אל התא המשפחתי של הבנזוג (שמסתבר שיש לו בת 3)
היה אחד שחייכתי את כולו כאילו היה הפרק האחרון של מסודרים (וחיוך אצלי זה התפקעות מצחוק אצל בני אנוש)
ויומולדת ? כי הגיל בבלוג לא השתנה מאתמול להיום (עדיין 34), ובכל זאת זה מסביר טיול לרומא באמצע החיים.
לא שצריך הסבר, אבל זה די מעודד את אלו שנשארו מאחור.
נמלטים עונה 2 פרק 19
אז אני חושב שלא יעזור כלום ופרננדו סוקרה (אמאורי נולסקו) חתיך יותר מהנמלט שלנו מייקל סקופילד עם השם הכי מסובך שקיים וונטוורף מילר.
לסיום העונה עוד 3 פרקים והגיע הזמן שזהמסטיק הזה יגמר.
כי זה מספיק, מספיק ודי.
מחר LOST חדש !!! (שלא כמו HEROS)
שהבטיחו שהם יותר לא יוצאים לחופש אחרי שדפקו ברז של חודשיים פלוס בדצמבר.
כשהגעתי היום לבית גיליתי כי היום בבוקר, האם המלכה מלאה את הבן מנזיל מנחיל ימין עם מעט דם.
הכל סבבה, חוץ מזה שכשהוא חזר מהגן המצב נשאר זהה.
שיחה לרופא שהלחיץ ללכת מייד לאאג (לא לחכות למחר)
והגעה זריזה שלי לרופא שאמר שאין כלום בנחיר (עיין ערך חפץ זר) וזאת כנראה דלקת.
אז לא התחשק לי להתחיל ללמוד 7 שנים פלוס התמחות פלוס נסיון.
אבל נזלת שמופיעה בין לילה, מלווה בדימום, רק בנחיר אחד, דלקת ???
אז לקחנו את הטיפות ונחכה 3 ימים ומי יודע ?
אולי הוא צודק.
| |
דפים:
|