יוצאת מארון הקודש

כן, גם במקרה של המחזור החודשי, זה הכל היה עניין של זמן. אמרו לי "תני לזה שנה". אמרו "תהיי סבלנית". אמרו גם ש"את כבר מעל גיל 30, ויש סיכוי של 30%-50% שהמחזור לא יחזורף למרות שהשורש במלים זהה". ואני ישבתי והמתנתי בדריכות. כל כאב קטן בצד של הבטן הקפיץ אותי. הקשבתי לשחלות המיובשות שלי חודש אחר חודש וידעתי שהכאבים הקטנים האלה זה לא כאבי ביוץ.

ולפני שבועיים בערך היה את הכאב הזה, שגרם לי לחייך, אבל רק קצת, כי כבר לא ידעתי מה לחשוב. חשבתי אולי אני מדמיינת. ופתאום שלשום, זה קרה. המחזור הגיע. הפעם האחרונה שממש שמחתי שהמחזור הגיע היה כשהייתי בת 22, הנסיבות היו אחרות לגמרי (לעולם לא אשתמש בקונדומים R3). קיבלתי מחזור. איזו שמחה. הגוף שלי הפוך מכאבים שתמיד אפיינו את היומיים הראשונים של המחזור שלי, ואני מקפצת לי במסדרון בבית, מחייכת מאוזן לאוזן. לופתת את הבטן ושמחה שמחה שמחה.

מחר אני נוסעת לפסטיבל אינדינגב עם חבר וחברה. שבוע הבא אני חוזרת ללמוד. מתכננת לסיים השנה את התואר, ולהמשיך לתואר שני באוסטריה, אינשאללה. כל כך הרבה תוכניות של אישה בריאה, שהיום הייתה בביקורת נוספת באונקולוגית באיכילוב ואמרו לה שהיא נראית הרבה יותר טוב מהפעם הקודמת שהייתה. מביקורת לביקורת הזמן שאני שם מתקצר. אין כבר רשימה ארוכה של תסמינים. היא התקצרה. "מה שלומך", שאלה האונקולוגית שלי, ואני אמרתי "מעולה, אתמול חזר המחזור", ושתינו חייכנו ואמרנו איזה יופי, וכמה זה חשוב, אינדיקציה כזו שמצביעה על כך שהגוף חוזר לעצמו. איזה יופי.

זר לא יבין. מחזור חודשי הוא לעתים עניין מובן מאליו להרבה נשים שאני מכירה. חלקן קינאו בי שלא קיבלתי וסת כבר יותר משנה. אמרו לי שאני זוכה גם בבונוסים עם כל הסרטן הזה. נו, טוב, באמת חסכתי המון כסף על תחבושות (ושמפו, ושעווה לרגליים) . המחזור החודשי חשוב כל כך לבריאות שלנו. כשאנחנו בריאות, אנחנו מקבלות מחזור סדיר.

אז הנה, הוא חזר. וגם אני חוזרת לעצמי, כל יום עוד קצת. המוח פחות מחורר מפעם. המלים עדיין נתקעות לי על קצה הלשון, המוח שולח לפעמים את עצמו לנוח דווקא כשאני זקוקה לו, אז אני משתדלת לא להעמיס עליו יותר מדי. כמו המחזור גם המוח יחזור לעבוד כמו קודם. ואני אסיים סוף סוף לכתוב את שלוש העבודות שנותרו לי בתואר. לא רוצה לגרור אותן לסמסטר הקרוב. אבל לא בכוח. זה יגיע בזמן שלו, וכל שאר העולם מתבקש להמתין בסבלנות. זה ייקח עוד כמה שבועות. ואז אני אחזור לכתוב יותר, ולדבר על הנשים פה ובעולם, ועל השתיים שנרצחו רק בשבוע האחרון. ועל אובמה, ועל דב חנין שאני מתכוונת להצביע עבורו בבחירות הקרובות בתל אביב.

שיהיה סוף שבוע נעים וחמים.

וכמובן - המון בריאות.