יוצאת מארון הקודש

באה אחת, כולה אישה, כותבת מאמר רציני, וכולם מתהפכים על מה שהיא כותבת, ומבקשים שהנשים יפסיקו להתלונן על מר גורלן, שהן טיפשות, נבובות, סתומות בלחץ, קטנוניות, ושבאמת הגיע הזמן להפסיק עם הבכיינות הקולקטיבית הזו.

למה בכל פעם שאישה מביעה דעה, היא נחשבת למתנצחת? או למתבכיינת? או לאחת שלוקחת את החיים קשה מדי? או לכזו שיש לה רגישות גבוהה מדי? ממתי זה לא בסדר לבוא ולהגיד שהתוכנית "הברבור" היא תוכנית נוראית ואיומה, וזה שאוטוטו תהיה כאן תוכנית דומה, זה עוד יותר נורא ואיום?

איך נעשה שיפסיקו להתייחס אלינו כאל כאלה, בכל פעם שנבוא ונדרוש שיתייחסו אלינו כשוות?

הצעות יתקבלו בשמחה ובששון.