| |
יוצאת מארון הקודש
הבלוג של אשתו של אלוהים: על פמיניזם, אקטיביזם, סוציאליזם, זכויות אדם וחווה, פוליטיקה, חברה, תרבות, חינוך, תיקון ושינוי חברתי |
כינוי:
בת: 48
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2009
ליאונרד וחצילים בצהריים
לפטופ במטבח זה עניין מאוד שימושי. ברגעים אלה ממש, שני סירים על הכיריים. באחד - חצילים ברוטב עגבניות עם בצל. בשני - עדשים ירוקות לקראת הפיכתם לחלק בלתי נפרד ממג'דרה עתירה ריחות וטעמים מבית סבתא. את הלפטופ רכשתי לקראת נסיעתי המתוכננת לתואר שני בחו"ל. היה מבצע, ופשוט קניתי, אחרי ארבעה חודשים שאני סורקת את זאפ ואתרים של מחשבים בשביל לוודא שאני ארכוש מחשב שיחזיק לי מספיק זמן, כי בתור אקס גיקית אני מודעת לכך שחיי המדף של מחשב נישא קצרים יותר מהקופסה שיש לי בבית. מצד שני, היה לי קראש בהארד דיסק של הנייח, ולדאבוני גיבויים הם לא הצד החזק שלי, כך שכל הקבצים משלוש השנים האחרונות ירדו לטמיון. וכן, אני יודעת שיש חברות שעושות שיחזורים. ההארד הדיסק שלי יושב באחת מהן. הבעיה היא שאין בנמצא - עדיין - הארד דיסק תואם שאפשר יהיה לפרק אותו כדי לעשות מה שצריך לעשות (אני מניחה שלהעביר את החלק הפיזי של הקבצים).
אז גיקית או לא, אני יושבת עכשיו במטבח היפואי שלי, עם לפטופ, שומעת ליאונרד כהן, עונה למיילים, יש פה מאוורר (אין מזגן בדירה), ושקט נדיר. בדרך כלל מדובר בשכונה די רועשת בשעות האלה של היום שכל היהודים באים לקנות פחמים מתחת לבית שלי. אני גם אחרי מקלחת וסיבוב-קניות-לשבת בשכונה. וחוץ מלכתוב כמה עבודות לסיום התואר, החיים שלי די טובים. עדיין מחפשת מלגות טובות ללימודים היקרים שלי בארה"ב. עדיין מנסה לחשוב איך לארוז בצורה הכי טובה את החיים שלי כדי לאחסן אצל ההורים לשנתיים. ועדיין שוברת את הראש איך אני אסתדר אי-שם בארה"ב, עם אנגלית מבוקר עד ערב. זה עניין מתיש למדי. כבר הזהירו אותו.
השבוע הודיעו לי שהתקבלתי לעוד אוניברסיטה, הפעם באירופה. תוכנית ייחודית שמתקבלים אליה 10% מהפונים. זה בוסט רציני לאגו, אין ספק, אבל ישבתי אמש וכתבתי להם מכתב של תודה אבל לא תודה. המחירים די דומים, ונכון שאירופה זה יותר קרוב, אבל כבר יש לי כרטיס טיסה לארה"ב ויש ויזה וכל המסביב, ואולי אם היו מודיעים לי שבוע קודם הייתי עונה משהו אחר. אבל מאחר שהם הודיעו לי על קבלתי חודש מאוחר יותר ממה שסיכמו איתי, כבר סגרתי דיל עם האמריקאים.
עוד שעתיים אני אסע לאירוע של יום הפליט הבינלאומי בגן לוינסקי בדרום תל אביב (ליד התחנה המרכזית). קצת סולידריות ומוסיקה אפריקאית לא הזיקה לאיש. נהפוך הוא, סולידריות היא המפתח לטוב שבעולם.
שבת שלום
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
