כינוי:
בת: 48
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2009
עדכונים פה
פגישה אצל רופא באמריקה זאת חוויה מדהימה, מזככת, מרעננת. יש קליניקה בקמפוס וצריך להזמין תור, כמובן. כשהגעתי, אחות קיבלה אותי בחדר ההמתנה בחיוך, ואמרה לי ברוכה השבה (שזה קצת מצחיק, אבל לא משנה). לפני שאת רואה רופא, בודקים לך חום, לחץ דם ושוקלים אותך. בגלל שרכבתי על אופניים לקליניקה, החום שלי היה קצת מוזר. אני עוד לא יודעת לחשב בעל פה פרנהייט מול צלזיוס, אבל האחות אמרה שזה בסדר ואין מה לדאוג.
"תיכנסי לחדר, הרופא מייד יגיע", היא אמרה ואני המתנתי. הרופא מקיש על הדלת לפני שהוא נכנס (וכך גם האחות אחר כך, כשהיא מביאה את מה שהרופא ביקש ממנה להביא לי, כמו הפניה לרופא ופרטים של מרפאה אחרת). חיוך מאוזן לאוזן, בוקר טוב, מה שלומך, איך את מרגישה היום, מה אני יכול לעשות בשבילך? והכל, כאמור, בחיוך, אמיתי, מהסוג שרוצים שיהיה דבוק לנו לפרצוף כל הזמן.
אז רציתי הפנייה לאונקולוג לביקורת תקופתית, ופרטים על חיסון של שפעת החזירים וגיליתי שאני כבר לא נחשבת קבוצת סיכון, כי עבר זמן מהכימותרפיה האחרונה ואני בריאה בסך הכל, והשותפה שלי לדירה חלתה בשפעת החזירים לפני שלושה שבועות, ולא נדבקתי. אז זה אומר משהו חיובי מאוד על המערכת החיסונית שלי. אני גם בולעת ויטמינים טובים, ועושה פילטיס ורוכבת על אופניים והולכת המון. אז בשורה התחתונה אני בריאה.
ורציתי גם לדעת אילו חיסונים אני צריכה לעשות כי אני מתכננת לטוס לקולומביה לשלושה שבועות. אז הרופא, מהמם במהממותו, אמר "בואי נבדוק באינטרנט", ואז ישבנו וגלשנו יחד לאתר של איזו מחלקה במשרד הבראות האמריקאי, והוא ישב וכתב לי אילו חיסונים אני צריכה ואחר כך האחות באה עם טלפונים של מרפאה שעושה חיסונים למטיילים. האחות שאלה גם אם אני רוצה ש*היא* תקבע לי תור לאונקולוג, ולא יכולתי להפסיק לחייך, בערך כמו הרופא, ואמרתי תודה ושוב תודה, וזה בסדר, אני יכולה לקבוע בעצמי.
אבל אני לא רוצה לספר רק על רופאים וביקורות. זה פשוט הדבר שעשיתי היום על הבוקר, ואחר כך שיעור פילטיס, ועכשיו אני בבית, מתכוננת ללכת לעבוד ואולי אחר כך איזה סיבוב במרכז העיר, כי מזמן לא הייתי שם. סוף סוף התחלתי ממש לגור פה, כלומר להפסיק לחשוב שאני בטיול אחרי צבא, ולהבין שזה הבית החדש שלי, מה שאומר שאני צריכה לברר דברים וללמוד. למשל, איפה עושים תיאוריה בשביל להתחיל ללמוד נהיגה. לקחתי 30 שיעורי נהיגה בישראל לפני עשר שנים ולא המשכתי. פה חייבים לעשות תיאוריה (בעלות של 6.5 דולרים) וכשעוברים את המבחן צריך לשלם עוד 11.5 דולרים בשביל הנפקת האישור להתחיל ללמוד נהיגה. לא חייבים מורה מסודר, אפשר לבקש מחבר או חברה שילמדו אותך. השותפה שלי כבר התנדבה לתת לי שיעורים, מה שאומר שאינשאללה עד האביב אני כבר אהיה בעלת רישון. מה שאומר שכשאגיע במאי לישראל, אוכל לקחת את האוטו של אבא שלי ולטייל קצת. אף פעם לא עשיתי את זה. אני חושבת שבגיל 33 באמת שהגיע הזמן.
אני מטיילת לא מעט. הייתי בוויומינג ובאורגון. ויומינג מדהימה, יפה כל כך, לפחות בחלקים שהייתי. ג'קסון הול הוא מקום משגע, ועשינו טיול לפארק ילו סטון ולפארק גראנד טיטון. הייתי גם בפורטלנד לסוף שבוע והיה מגניב מאוד. זאת עיר ענקית, בערך פי 4 מתל אביב. מלא אנשים גרים שם. יש שם שכונות מגניבות, ורחובות צבעוניים והשלכת הייתה יפה יותר מתמיד בסוף השבוע שטיילתי שם.
אני לומדת המון ועסוקה מאוד, אבל לא שוכחת לקחת הפסקות מפעם לפעם ולטייל, ליהנות, לראות הופעה. ההופעה הבאה שאני הולכת לראות תיערך ב-27 בנובמבר, פה בעיר, השחקנים של הסרט ONCE (שזכו באוסקר על השיר שלהם Falling Slowly) בסיבוב הופעות בארה"ב. הם יגיעו בינואר לאירופה להמשך סיבוב ההופעות, אז אם אתם מתכננים גיחות לאירופה בחודשיים הבאים, כדאי לבדוק אם הם מופיעים איפה שתהיו. לזוג המנצח הזה יש עמוד במיי ספייס, תחפשו לפי Swell Season. תאזינו למוסיקה שלהם (המון קטעים גם ביוטיוב) ותלכו לראות אותם אם זה מסתדר.
ד"ש חמה,,
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
