יוצאת מארון הקודש

לא רוצה לסכסך, אבל שרון קצת הלעיז היום.

אני, לכשעצמי, חושבת שמדובר כאן בבולשיט שחבל על הזמן. עם כל הכבוד, ויש, כן? מיסטר שרון יכול לבוא ולעשות כמה רעש שבא לו, הוא והפוילשטיקים שלו. בחיאת אמא שלו, הוא לא חושב שהוא קצת מגזים? זה מה שבוער לו עכשיו? שאנשים ידברו יפה? ועכשיו מה? חיילים יבואו למתנחלים ויגידו להם "במטוטא מכם, אנא פנו את עצמכם ואת בני ביתכם מן הקרוואנים אשר על גבעה זו, שכן ענני חורבן בית שלישי עומדים מעל אחדותנו ומטילים צל כבד של חששות"?

אני, לכשעצמי, חושבת גם שלהגיד "כושילירבאמאמק יא מתנחלים פנאטיים שונאים שכמוכם, מפזזי גבעות מטורפים, תעופו מהגבעה המזדיינת הזו ולכו תצדיקו את הצורה המכוערת שלכם לפני שאני אבעט לכם בתחת הממוגן של כל אחד ואחת מכם, יא זבלים" גם לא יעשה את העבודה כמו שצריך.

ואתם יודעים, אנחנו, בעסקי האלוהות, תמיד האמנו בפשרה.  ו"יאללה ביי" זה סוג של פשרה. קצת אנגלית להדגיש את הגלובליזציה המסריחה שעוטפת כאן כל גרגר של קיום - וקצת ערבית, להדגיש את ניצוץ הדו-קיום האפשרי בינינו לבני דודנו. ובכלל, "יאללה, ביי, כפרה. נדבר" זה קיבוץ גלויות מושלם, עם קריצה גם לכמיהה עברית לימים יפים יותר וגם המילה "כפרה" מביאה כאן את השורשים הפרענקים שלנו, אחרי הכל כולנו באנו מאברהם העיראקי, אם מישהו היה זקוק לאיזו תזכורת.

יאללה ביי,

השכינה